ספר הגן ודרך משה יז

בין ליצים ולא יאכל אדם במקום קיבוץ הרבה דהיינו סעודות הרשות אך סעודות של מצוה כגון ברית' מילת או סעודות שתלמיד חכם נושא בת ת"ח ודי לאדם שהוא בריא לאכול בשר מערב שבת לערב שבא כנ"ל. הפרוש יפרש עצמו מכל מיני זמר מן הלצנות ומן הניגונים מהשחוק מן המריבה ומדברים כוזבים ומרכילות כי רכילות ולשון הרע טורדים את האדם ממצות ומע"ט ויזהר ת"ח שלא ימצא שום טינוף בבגדיו או כל דבר מאוס כי כל ת"ח שבגדיו מלוכלכים שאינם נקיים ישנאו לו הבריות ואומרים כמה לומדי תורה מאוסים הם ונמצא שם שמים מתחלל

ליום שביעי

ואותם המתענים תמיד אינם בדרך טובה כי אסור לסגף עצמו רק כדי להכניע יצרו רבינו אברהם היה אחד מחסידי עולם כתב אל יסגף אדם לגמרי מלאכול בשר ולסתות יין אלא מה שאסרה תורה ימנע עצמו ואם אינו יכול להתענות מחמת שחש בעיניו או בראשו או ירא שמא יבטל מלמודו אז כשאוכל מאכליו ויש עוד לפניו ועוד תאב לאכול יניח ממנו לכבוד הבורא יתברך שמו ולא יאכל כדי תאותו וזה ימנע מן החטא ויזכור באהבת הבורא יתברך יותר מתענית יום אחד בשבוע וזה יניח יום יום מדי אכילתו ומדי שתייתו לכבוד הבורא ית' עכ"ל ושמעתי שיש חסידים שאוכלים בהשכמה מעט ואינם אוכלים כל היום עד הלילה גם זה טוב כי מה שעשה לשם שמים הכל טוב הסופרים והמלמדים והפועלים אין להם להתענות בכל יום דמבטלין ממלאכתן מצאתי בספר חסידי' כשאדם מתענה אין לו לאכול בשר בזה הלילה כי ר' יהושע נתענה עד שנשחרו שיניו ואדם שאוכל בשר בלילה לא נשחרו שיניו ור"י לא אכל אחר תעניתו כ"א פת במלח על שדיבר נגד ב"ש עכ"ל הקב"ה גוזר יסורין בעבור אוולת האדם דאמר ר' המנונא אין אדם נוקף באצבעו מלמטה אלא א"כ גוזרין עליו מלמעלה שא' מ"ד מצעדי גבר כוננו לכן כשבאו יסורין על אדם יקבל מאהבה ומיראה וכל מי שאינו מקבל מאהבה ומיראה נראה לו כמו שהבורא ית"ש עושה