ספר הגן ודרך משה טז

ואל יגרע ואל יהא שפל להנקם מרשעים לכבוד הבורא יתברך שמו ולא ידבר אדם הרבה אך ימעט בדברים וכן אל יגביה קולו אך ינמוך קולו וידבר בנחת עם הבריות ואל ישב עם משחקים ואל ישמח במה ששמחים עמי הארצים מתענוגי עולם אך יתחבר עצמו עם ת"ח שנא' הולך עם חכמים יחכם. וכן אמרו חכמים ז"ל יהא ביתך בית וועד לחכמים וכו' ואם ישבחונך בני אדם יאמר להם אל תשבחוני כי פשעי אני אדע וראוי כל אדם להיות פרוש ומה היא הפרישה שענייני עולם יהי' מאוס לו ואל יהיה לו שום עסק אך ביראת שמים וכן ימנע עצמו אפי' בדבר המותר לו ואלו הן דרכי הפרושים נפשו שפלה ואינו נוטר איבה ואינו חומד ואל יספר בגנות חבירו ובורח מגדולה ושררה ואם ישחק לא ירבה ואם יכעס לא יקצוף ויהא עניו ואם ישאל ממנו צדקה נותן לעני ודובר על האמת עוזב תאותו אומר ועושה אוהב את הש"י ועושה רצונו אוהב עושה צדקה אב ליתומים וכל מי שדעתו להתנהג בפרישות כך יעשה כל איש ואיש אל תתנהג עצמך בתענוגים אך יהיו עליך כדבר איסור כי כל המתענג בתענוגי' אי אפשר שלא יעזוב תורת אלהינו וכן ראוי כל איש שדעתו להיות פרוש נאה לבלום שפתיו ולפרוש מדברים בטילים ואין לו לדבר כי אם מה שהוא לצרך הבורא ית' שמו כגון עבודת המצות ועבודת התורה ואין לו לעשות סעודת הרשות וזה אסור לכל אדם ומכל שכן לפרוש ואין לו לראות בנשים. כל סעודות שאינן של מצוה אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנו כגון בת כהן לישראל ובת תלמיד חכם לעם הארץ סעודת ארוסין וסבלנות כולם סעודת מצוה וכל הנהנה מסעודת הרשות לסוף גולה וכל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום לסוף גולה ועיין בפסחי' ראיתי במיימני ז"ל כל מצוה הבאה עבירה על ידה מוטב שלא יעשה אותה הלכך לא ילך אדם אצל נישואין במקום שאדם נושא אשה שאינה הוגגת לו או איפכא או במקום שיושבים אנשים בין נשים וכן אסור לראות בנשים או לישב במקום שיש נבול פה או במקום שאין תרבות ולא יתכן לברך שם שהשמחה במעונו וכל מי שאינו הולך לנשואין אלו עליו הכתוב אומר לא ישבתי בסוד משחקים וכתוב ולשמחה מה זו עושה פי' ת"ח