ספר הגן ודרך משה טו

ולהעמיד על הכיזוב ע"כ לעולם תהא כנגדו והתחזק כנגדו ותתחזק כנגדו ותתרחק עצמך ממנו וכן אם יבא לך מחשבה רעה בעת התפלה אינך יכול להתפלל בכוונה תעשה כמו שכתוב לעיל שקבלתי אותו מאדם גדול כה יעשה אדם כשתחלש לבו מחלאים רעים יכנע לבו ויתחנן לפניו וידכאו ובפגעו בו פגעים בממונו או מקרה בבניו בקרוביו יצדיק דינו ירצה בגזירת הקב"ה וידום על כעסו שנאמר וידום אהרן

ויהא זהיר כל אדם שלא יהא בו שום גאוה וגובה בלבבו אך יכניע וישפיל עצמו וכשקורא אדם בתורה ובנביאים ורואה העונש ויודע בעצמו שחטא בזה הדבר מה שקרא בשעת קריאה צריך להתחרט על חטאיו להכניע ולהשפיל עצמו. לעולם יעשה אדם טובות לבני אדם וידון כל אדם לכף זכות ולא יספר בגנותם וימחול להם אם דברו עליו דבר גנאי שנאמר והאיש משה עניו מאד וכן מצינו במס' יומא דרב הוי אזיל לבי טבחא לבקש ממנו מחילה וכל אדם שאוהב צדקות ותוכחת וגמילת חסדים וביקור חולים. ומנחם אבלים. ומכניס אורחים ומכניס חתן וכלה ומתפלל תפלתו בכוונה. אפי' דר בחוצה לארץ אין לו דין חיבוט הקבר אפי' דין של גהינם אינו רואה ויזהר כל אדם שלא יספר לשון הרע בביתו גם לבני ביתו לא יניח לספר לשון הרע ולומר כך וכך עושה פלוני ואל תבהל לכעוס וכבוש כעסך. בכל מה שתוכל מאד יזהר אדם שלא ישקר אך בדברים שמותר לשנותם מפני השלום דאמרי רבנן בתלתא מילין משנין רבנן דבריהם במסכתא בפוריא באושפיזא וכן המשנה בדיבורו כאלו עע"ז כתיב הכא והיתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם הכל המה מעשה תעתועים ויזהר אדם מן הליצנות שהוא מרגלת את האדם לידי עבירה המתלוצצי' נופלים בניהם ואל תרדוף אחר ישיבת עמי הארצי' ואחר ליצים כי מהם לא תלמוד טוב וחכמה אך דברים רעים ולצנות. ויעזוב אדם הגדולה בעת שהוא עושה מצות הבורא ית' בין לבדו בין תוך הקהל וכל דבר מצוה יעשה בעצמו ואל יתבייש בפני הקהל לומר אני בוש לעשות דבר זה לפני הקהל וקח לך ראייה מאהרן דחייב אותו המקרא להוציא הדשן כדי להשפיל ולהסיר גאות הלב.