ספר הגן ודרך משה יא

חבירו ברבים ולא עשה תשובה אין לו חלק לעוה"ב ואין תשובתו תשוב' אלא א"כ יפייס את חברו ואסור לצער את כל אדם בין בדברים בין במעשים וכל המצער אלמנה או יתום בדברים או במעשים חייב מיתה בידי שמים שנאמר אם ענה תענה אותם וחרה אפי וגו' במלוה ישראל בריבית מתמוטט וממונו כלה וכן לא יזכה לתחית המתים למען לזכות כל אדם אכתוב תשובת רש"י עכו"ם שלוה מישראל מעות בריבית על משכנו של ישראל אע"ג שהמלוה יודע שעכו"ם יהיו צורך ישראל חבירו גובה קרן וריבית מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית נמצא דאין לי דין ודברים עם ישראל חבירו אלא עם עכו"ם ואע"פ שהישראל נותן רבית ליד ישראל חבירו דלא אסרה תורה אלא ריבית הבא מלוה למלוה אבל הכא עכו"ם לוה מישראל וישראל אחר לוה מן עכו"ם עכ"ל אבל תשובה אחרת מצאתי וזאת התשובה חסרי מדע נוהגין ללות זה מזה בריבית ע"י עכו"ם ומורין היתר לעצמן לפי שיד העכו"ם באמצע ואפילו שהמקבל ונותן ישראל יודע כל תעלומות יודע דבר זה ואל יאמר משום מראית עין אלא אפילו בחדרי חדרים אסור דהא אין שליחות לעכו"ם ודומה כמיד ליד לא ינקה לא המתיר ולא העושה עכ"ל. וכל אדם צריך להזהר מנבול פה כי הוא מן העבירות החמורות שנאמר כל פה דובר נבלה בכל זאת לא שב אפו וגו' לא ישחית פאת זקנו אפילו במספרים פי' אין לו לספר זקנו שהיא כעין תער אבל תחת גרונו אינו אסור מן התורה לפי שאין שם פיאה משום פאת זקנם ואפילו במספרים הרב הר"ר זלמן בן הרב ר' יודא החסיד ז"ל כשלמדתי בשפייאר לפני הרב ן' ידידיה ז"ל מצאתי בבית המדרש שלו כתיבת ידו של הרב ר' זלמן א"ל אבא מורי החסיד שבימיו היה מעשה שעשיר בשפייאר שהיה מגלח זקנו במספריים והיה אבא מורי בא ומוחה בו ולא השגיח על דבריו כי אמר העשיר אסטניס אני ואיני יכול לסבול הזקן אמר לו אבא מורי ידוע תדע מרה אחריתך כי לאחר מותך שדים הדומין לפרות דרוסים על פאת זקנך זה חלק משחיתם פאת זקנם ותדע שכן היא לא תקיפו '"פאת "ראשכם "ולא תשחית ר"ת פרות וכשנפטר אותו העשיר היה יושבין אצלו כל