ספר חסידים נט

כי לא נחש ביעקב כו' (במדבר כג כג) צונו צורנו לא תנחשו (ויקרא יט כו) ובעוונותינו שרבו כיום הזה מנחשים בישראל בודקים בעונות אומרים במוצאי שבת שלא לאכול בצים או שלא לקחת אש שתי פעמים כשיש חולה בבית או יולדת תוך תשעה ימים וכמה דברים שאין הפה יכול לדברם ועוברים על מצות מלכנו ועוד יש ניחוש ורב הוא ונוהכג ביד בני אדם רואין אש גוחלת בוערת מעומד אומרים יהיה לנו אורח אם תכבהו במים האורח יפול במים ואין לך ניחוש גדול מזה ואמת ויציב הדבר כמה בני אדם ניסוהו אך הוא השטן המתעה אותם כשרואה השטן שזה מנחש ואומר יפול האורח במים אז אומר השטן אלך ואפיל האורח במים להטעות זה להיות לסי' זה בידו לנחש לעולם ואוי להם לעושים כך כי עוברים על כמה לאוין. לא תנחשו ולא ימצא בך מנחש ובחקותיהם לא תלכו ועוד שעושים עדות התורה שקר כי לא נחש ביעקב ואותם הנודרים כשיש מיחוש ראש שלא יאכלו עוד מראש של בהמה או כשהם חולים מבני מעים אינם אוכלים בני מעים הרי זה מדרכי האמורי אלא בטח בהקב"ה והוא רפאך ואין לנו ניחוש לסי' אלא במה שאמרו חכמים כענין שאמרו בר"ה יאכלו ראש איל ע"ש נהיה לראש וכו' ומיני מתיקה ע"ש שנה מתוקה וכו' וכן ירבי תרנגולא וכו' וכן ידלק נר בבית דלא נשיב זיק' וכו' ואותן בני אדם שיש להם לעשות מצוה כגון להתחיל ללמד תינוקת. או להכניס במצוה אחת ואומר נמתין עד ר"ח אע"פ שאין זה נחש אין דרך הטובה כי מי יודע אם יחיה אם ימות בתוך החודש נמחא מת ולא קיים המצוה כללו של דבר מיד כשתבא המצוה לידך עשה אותה ולא תדחה אותה וכן דרשו חכמים ושמרתם את המצות א"ת המצות אלאל המצוות באת מצוה אל תניחנה להחמיץ אלא עשה אותה מיד ואם חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מע"ה כאלו עשאה שנאמר (מלאכי ג טז) ולחושבי שמו מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה: