ספר חרדים צט

נחש עבר מימיני שועל משמאלי וכיוצא בהבלים אלו וישים אותם לסימן להמנע ממעשה, ממנין תרי"ג: (נא) גם בכלל לא תנחשו השם סימנין כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול לעתיד וסומך על הסימנים ומכוין מעשיו על ידי ניחוש זה אסור וא"ת יונתן ואליעזר האיך ניחשו והלא אסור לנחש אפי' לבן נח וי"ל דאליעזר לא סמך על הניחוש לגמרי אלא שאל בת מי את תחלה כדמוכח כשסיפר הדברים ואע"ג דכתוב בת מי את אחר שכתוב שנתן אין מוקדם ומאוחר בתורה וכן יונתן י"ל שרק כדי לזרז נערו עשה כן ובלאו הכי היה עולה, ענף מצוה: (נב) לא תעוננו פירוש ל לשון עת ועונה אלו נותני עתים עונה זו יפה לצאת לדרך עונה זו אינה יפה אסור אלא יבטח בהשי"ת בכל ענייניו, ממנין תרי"ג: (נג) ובכלל לא תעוננו דלא יעשה אחיזת עינים להראות לבריות דבר שאינו כך בין בדרך תחבולות וקלות או בדרך כישוף כדכתב רשב"ץ מתרי"ג: (נד) לא ימצא בך כו' וחובר חבר איזהו חובר האומר דברי לחש על הנחש או על העקרב שלא יזיקו ואם עשה מעשה עם דבורו אפי' הכה באצבע או הניד ראש או שאוחז בידו שום דבר בעת שמלחש הרי זה לוקה. מתרי"ג: נה הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה וכן הקורא על התינוק שלא יבעת והמניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן לא די להם שהם בכלל מנחשים וחברים אלא שהם בכלל הכופרים בתורה שהם עושים דברי תורה רפואת הגוף ואינן אלא רפואת הנפש שנאמר ויהיו חיים לנפשך אבל הבריא שקורא פסוקים או מזמורים מתהילים כדי שתגן עליו זכות קריאתן וינצל מן צרות או מנזקים הרי זה מותר, מי שנשכו נחש או עקרב מותר ללחוש על מקום הנשיכה ואפי' בשבת כדי לישב דעתו ולחזק לבו אע"פ שאין הדבר מועיל כלום הואיל ומסוכן הוא התירו לו כדי שלא תטרף דעתו עליו, הרמב״ס, ע"מ: (נו) שלא לשאול באוב שנאמר ושואל אוב, מתרי"ג: (נז) שלא לשאול בידעוני שנאמר וידעוני וגו, מתרי״ג: נח) שלא ל לשאול למת שנאמר ודורש אל המתים -