ספר חרדים צח

אשר יאמר העם הזה קשר, רבינו יונה ע"מ: (מח) ולא תחניפו את הארץ הרי זו אזהרה לחנפים הכי איתא בספרי, ממנין תרי"ג לגאון ולר' שלמה גבירו"ל ולרבינו אליעזר ממיץ וכת חנפים אין מקבלים פני שכינה ומי שהוא חנף מביא אף לעולם ואין תפלתו נשמעת וכשהיה אגריפס המלך קורא ס"ת לפני העם והגיע לפסוק לא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו לא תתיירא אגריפס אחינו אתה באותה שעה נתחייבו שונאים של ישראל כליה שהחניפו ואע"ג שלא היו יכולים למחות מ"מ היה להם לשתוק וזה העון של החנף שמחשב עין של מטה יותר מעין של מעלה הכי איתא פרק בתרא דסוטה בגמ' ובתוספות: (מט) אזהרת נבלות הפה שמביא יסורין וכליה לעולם יליף לה בזוהר סוף פרשת נח מדכתיב כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך ופי' מחניך רמ"ח איבריך מקרב היינו הלב שהוא באמצע הגוף ששם שכינה שורה הלכך והיה מחניך קדוש ונקי מכל חטא ובפרט מזימות דאלהי ישראל שונא זמה הוא וזהו לשון ערות דבר ואפי' דבור נבלה לא יהיה בך והיינו דקאמר ערות דבר שאם יראה בך מיד ושב מאחריך שכינה מסתלקת ממנו ומיד מנדין אותו בשמים בהיכל נוגה ארבעים מלאכים שהם מנדין לכל מוציא מפיו דברי נבלות הפה וכן מנדין לכל מי שחייב נדוי וארבעים יום אין תפלתו נשמעת ועשרה כרוזים מכריזים בכל יום באותן מחנות הקדושים הזהרו בפלוני שהוא בנדוי על עון פלוני שעשה עד שישוב בתשובה וכששב בתשובה מאותו עון מתכנסים אותם הארבעים מלאכים ומתירין אותו ומכריזין פלוני הותר מנידויו מכאן ואילך תפלתו תעלה ועד שלא שב מנודה הוא למעלה ולמטה ושמירת יוצרו סרה מעליו והותר ומעותד הוא למקרים רעים וכשישן בלילה נשמתו כיון שהוא בנדוי סותמין בה שערי שמים ואינה עולה ודוחין אותה בין הקליפות הכי איתא בזוהר פ' פקודי רמ"ט, ענף מצוה: (נ) לא תנחשו פי' שלא יאמר פתי נפלה מפי מקלי נפלה מידי