ספר חרדים ק

זה המרעיב עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שיבא המת בחלום ויודיעו מה ששאל עליו ובעל אוב נמי עובר בלאו שדורש אל המתים סמ״ג ורמב״ן. מתרי"ג: (נט) שלא למנות בדיינים אדם שאינו בקי בדינין שנאמר לא תכירו פנים במשפט, מתרי"ג: (ס) שלא להעמיד שום שררה ולא דיין על ישראל אלא מישראל ולא מגרים אלא אם כן היתה אמו מישראל שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אבל מלך אין מעמידין עד שיהיו אביו ואמו מישראל מן המשיאין לכהונה שנאמר מקרב אחיך תשים עליך מלך רצה לומר מן המבוחרים מתרי"ג: ז: (סא) ולפני עור לא תתן מכשול הוזהרנו בזה ליזהר מאד בדין שלא להורות את בני ישראל אשר שלא כדת וארז"ל הוו מתונים בדין, רבינו יונה, ע"מ: (סב) שלא יורה שתוי שנאמר ויין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהורות את בני ישראל ושתוי היינו ששתה רביעית יין בלי מזיגה או יותר מרביעית אע"פ שמזגו ובזוהר החמיר מאד על הדבר ואמר שזהו שאמר הכתוב דינו לבקר משפט רצה לומר קודם אכילה ושתיה שהדן אחר אכילה ושתיה כאלו מחריב העולם ענף מצוה: (סג) שלא להטות הדין שנאמר לא תעשו עול במשפט וזה כולל כל ישראל והגרים מתרי"ג: (סד סה) הוסיפה תורה לאו בהטיית דין יתום או גר שנאמר לא תטה משפט גר יתום ואם היה גר ויתום והטה דינו עובר עליו בשלשה לאווין, ענפי מצוה: (סו) אם רשע וכשר באים לפניך לדין לא תאמר הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין ת"ל לא תטה משפט אביונך למדו פירושו מסיני בעל עבירות שהוא עני ואביון מן המצות מתרי"ג. (סז סח) לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול שלא תאמר זה עני וחבירו עשיר מצוה לפרנסו אזכנו בדין ונמצא מתפרנס בנקיות ולא תאמר עשיר הוא זה כיצד אביישנו בשביל דינר אחד אזכנו וכשיצא לחוץ אומר לו תן שאתה חייב לו מתרי"ג: (סט) רשע פסול לעדות מן התורה שנאמר אל תשת ידך עם רשע ודרשו רז"ל אל תשת רשע עד מתרי"ג: (ע עא) ובפשוטו אפי' עד כשר שיודע בחבירו שהוא רשע ואין הדיינין מכירין