ספר חרדים צה

תשבעו בשמי לשקר היינו שבועה בדבר הרשות שעשה או שלא עשה לשעבר והוציא שקר מפיו בעת שבועתו' ממנין תרי"ג: (יא) וכן בכלל שבועת שקר הנשבע להבא שיעשה כך וכך או שלא יעשה ואח"כ לא קיים דברו ועון שבועת שקר מביא כליה שנא' ולנשבע בשמי ל לשקר וכלתו את עציו ואת אבניו ונפרעים ממנו ומכל העולם כלו, ע"מ: (יב) דבור תשיעי דעשרת הדברות לא תענה ברעך עד שקר, ממנין תרי"ג: (יג) אלהים לא תקלל כמשמעו ועונשו ונוקב שם ה' מות יומת בסקילה, ממנין תרי"ג: (יד) לא תקלל חרש אע"פ שאינו מתבייש וכ"ש לשומע ולוקה אע"פ שאין בו מעשה, ממנין תרי"ג: (טו) שלא לקלל עצמו שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאוד ובין במקלל את עצמו ובין במקלל את חבירו אם קלל בשם או באחד מהכינוים לוקה ואם קלל בלא שם או כינוי איסורא דאורייתא מיהא איכא כדכתב בספר החינוך ועונש שניהם גדול בידי שמים ועליהם כתיב אם לא תשמור ליראה והפלה ה' את מכותך ואת מכות זר זרעך וגו'. במנין תרי"ג (טז) במקלל לעצמו נכפל לאו בתורה דכתיב השמר לך ושמור נפשך מאוד וכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם והשמר הוי לא תעשה ואמרו בזוהר דכמה אלפים ורבבות מלאכים רעים עונים אחר קללתו אמן כדי לקיימה לכן כל איש יחרד, ע"מ: (יז) ונשיא בעמך לא תאור היינו מלך ישראל או כל ראש ישיבה בזה תוס' לאו על המקלל שאר ישראל, ממנין תרי"ג: (יח) וכן תוספת לאו במקלל דיין שנאמר אלהים לא תקלל זה דיין שדן דינך ולא היה דינו ישר בעיניך שלא תקללהו. ענף מצוה: (יט) ומקלל אביו ואמו מות יומת, ממנין תרי"ג: (כ) וחייב על האב בפני עצמו ועל האם בפני עצמה שהוא"ו של ואמו כמו או ענף מצוה: (כא) ארור מקלה אביו ואמו ממנין תרי"ג: (כב) ועובר על האב בפני עצמו ועל האם בפני עצמה פירש רבינו יונה דאין פירוש מקלה מקלל אלא שמזלזל דאין מכבד אותם כראוי כאשר כתבנו למעלה ואמרו ז"ל ארור בו נדוי לכן כל איש יחרד שלא ינדוהו בשמים אם יקל מעט בכבודם, ע"מ: (כג כד) כל