ספר חרדים פב

ספר החינוך ממנין תרי"ג: מצות עשה מן התורה התלויות בידים ובכל הגוף ובזמן

א לשבות מכל מלאכה ביום השבת שנא' וביום השביעי תשבות: (ב) וביום הכפורים שנאמר שבת שבתון הוא לכם: (ג ד ה ו ז ח) לשבות ממלאכה ביו"ט ראשון של פסח ובשביעי שלו ובראשון של סוכות ובשמיני שלו וביום חג שבועות ובאחד לחדש השביעי שהוא ר"ה שבכל א' מששה ימים אלו נאמר שבתון מקרא קדש והיא מצ״ע שלהם, וכתיב בהו אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם: (ט) בכל אחד משמנה ימים אלו מצוה להוסיף מחול על הקדש בכניסתו וביציאתו דאכולהו כתיב מערב עד ערב תשבתו שבתכם כדאיתא פרק בתרא דיומא ממנין תרי"ג לרשב״ץ: (י) כתב רמב"ם העושה סוכה אינו מברך בשעת עשייה אלא בשעה שיושב בה ובצווי אחרון שהוא גמר המצוה מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה והישיבה היא ממנין תרי"ג והעשיה היא ענף מצוה: (יא) ליטול לולב בחג הסוכות שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. (יב) למדו רז"ל בפ"ב דחגיגה דחוה"מ אסור בעשיית מלאכה מן התורה רק בדבר האבד וכן כתבו רשב"ם ורמב"ם ורשב"א ועל זה אמרו המבזה את המועדות אין לו חלק לעוה"ב לפי שמקל ומבזה בעיניו מצ"ע אחת והיא ממנין תרי"ג לרבינו יונה: (יג) מצ"ע להשבית החמץ ערב פסח קודם שעה ששית ולשון דר״ן ריש פסחים זה שאמרו תורה תשביתו יכול להתקיים באחד משני דברים או שיבטל בלבו כל חמץ שיש לו ברשותו ויוציאנו במחשבתו מרשותו וסגי בהכי מן התורה אפי' בחמץ הידוע לו או אם לא בטלו בלבו כלל צריך מן התורה שיבדוק אחריו בכל מקום שהוא רגיל להמצא שם ויבערנו מן העולם וכו'. ממנין תרי"ג: