ספר חרדים פג

פרק ששי מצות עשה מן התורה התלויות ברגלים ואפשר לקיימן ב כ כל יום: א ב) אחד מן הענפים של מצות כיבוד אב ואם שחייב אדם לעמוד בפני אביו או אמו מלא קומתו ורב יוסף שהיה סגי נהור כי היה שומע קל כרעא דאמיה הוה קם ואמר איקום מקמי שכינה דקא אתיא הכי איתא בפרקא קמא דקדושין וכתב שם המרדכי דאפי' מאה פעמים ביום חייב לקום מפניהם ענפי מצוה, ונראה דגם בכבוד של קימה זו חייב אדם בזקנו וזקנתו ובעל אמו ואשת אביו וכלהו כדכתבנו לעיל דחייב בכבודם כשישלחנו אביו או אמו לאיזה דבר מצוה לרוץ בזריזות כדכתיב נפתלי אילה שלוחה כדלעיל ריש פרק רביעי: (ג ד) מצ״ע שיקום אדם מלא קומתו מפני חכם כשבא בארבע אמותיו אע"פ שאיננו זקן שנאמר והדרת פני זקן וקבלו רז"ל דפירוש זקן זה היינו חכם והוא לשון נוטריקון זקן זה שקנה חכמה ופירשו המפרשי' דהידור היינו בדברים לדבר לו בלשון כבוד ואדנות וענוה לכפוף ראש לפניו, ענפי מצוה: (ה ו) לקום מלא קומתו מפני זקן אפי' אינו חכם וכן מצוה להדרו שנאמר מפני שיבה תקום והדרת ופירשו התוספות וסמ"ג דתקום נדרש לפניו ולאחריו כאלו אמר מפני שיבה תקום והדרת תקום והדרת פני זקן. ושיעור שיבה שבעים שנה ואמרו בגמרא מפני שיבה כל שיבה במשמע אפי' זקן אשמאי ומצאתי בפירושי הגאונים כתיבת יד דאשמאי היינו גוי וראיה לדבר שאמרו שם ר' יוחנן הוה קאים מקמי סבי דארמאי וכן פירש הרב רבינו אליעזר ממיץ ודחו האחרונים פירוש זה ואמרו דר' יוחנן מפני דרכי שלום היה קם ולא מדין תורה ורש"י פירש אשמאי ישראל רשע וגם פירושו דחו האחרונים דהא כתיב שאת פני רשע לא טוב ופירשו אשמאי כדפירש רבינו תם דהיינו אדם בור עם הארץ מלשון והאדמה לא תשם דתרגומו לא תבור והרגיל במצות אלו יזכה ליראת שמים דכתיב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמיך ליה