ספר חרדים פא

(עא) מצות ברכת כהנים בנשיאות כפים דלמדו רבותינו כה תברכו בנשיאת כפים וכתיב נמי וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם ויש להגביה הימנית קצת על השמאלית דידו כתיב כדכתב רמב"ם וכן ראוי על פי הקבלה ענף מצוה: (עב) התפלה מצ"ע מן התורה וכתיב ועבדתם את ה' כדכתיבנא וכיון דנקט לשון עבדות למדו רז"ל דצריך שיהיו ידיו של אדם בתפלה זו על זו על לבו כעבד לפני רבו, ענף מצוה: (עג) וכתב רבינו אברהם בנו של הרמב"ם דה"מ בשלש ראשונות ושלש אחרונות. אבל באמצעיות שהם שאלה צריך שיהיו ידיו פרושות כדרך השואל דאשכחן בתפלת אברהם הרמותי ידי אל ה' ותרגמו ארימית ידי בצלו ובתפלת משה אפרוש כפי אל ה' וכתיב כאשר ירים משה ידו ובתפלת שלמה ויפרוש כפיו השמים, ענף מצוה: (עד) מצוה להציל הנרדף מן הרודף להרוג את חברו אפ' באחד מאבריו של רודף שנא' והחזיקה במבושיו היינו הריגה שמבושיו מקו' שיש בו סכנת נפשות וכתיב וקצותה את כפה מנין שאם אינו יכול להציל בכפה בלבד שחייב להצילו בנפשה ת"ל לא תחום עיניך ואם יכול להצילו באחד מאבריו והצילו בנפשו הרי זה שופך דמים, ומטעם רודף הורו ז"ל באשה המקשה לילד לחתוך העובר במעיה בין בסם בין ביד מפני שהוא כרודף אחריה להרגה ואם הוציא ראשו אין נוגעים בו שאין דוחין נפש מפני נפש שזהו טבעו של עולם ואחד הרודף אחר חבירו להורגו או על אחד מכל העריות שיש בה כרת לבועלה או אחר הזכור לבא עליו אבל הרודף אחר בהמה לבא עליה או הרץ לעשות אחת מכל עבירות שבתורה אפי' לעבוד ע"א אין מצילין אותן אפי' באברים ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ובנקבות והעובר זה ויכול להציל הנרדף ולא הצילו אפי' באחד מאבריו של רודף או אפי' בנפשו ביטול עשה זה מלבד שעבר על שני לאוין שהם לא תחוס עיניך ולא תעמוד על דם רעך כמו שנכתוב בלאוין ועונשו גדול מאוד כאלו הוא מאבד נפש מישראל .