ספר חרדים עו

שנאמר השב תשיבם לאחיך ממנין תרי"ג: (כח) להחזיר המשכון לעני בעת שהוא צריך לו שנאמר השב תשיב לו את העבוט כסות לילה וכר וכסת מחזיר לו בלילה וכסות יום וכלים שנעשה בהם מלאכה ביום מחזירם לו ביום. ממנין תרי"ג: (כט) להחזיר הגזלה שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל ובכלל הגנבה והאונאה, ממנין תרי"ג: (ל) אדם שלקח רבית מישראל מצות עשה להחזירו שנאמר אל תקח מאתו נשך ותרבית וגו' וסיפיה דקרא כתיב וחי אחיך עמך ופירשו ז"ל שרוצה לומר ואם לקחת תחזיר לו כי היכי דליחי בהדך, ממנין תרי"ג לרמב"ן ולרשב״ץ: (לא) לגמול חסדים דכתיב והודעת להם את הדרך ופירשו רז"ל את הדרך זו גמילת חסדים ילכו זו ביקור חולים ואמרו גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה ולא מנו אותה ממנין תרי"ג אלא היא בכלל והלכת בדרכיו והוא ית' גומל חסדים טובים, ענף מצוה: (לב) לקבור מתים דכתיב כי קבור תקברנו ביום ההוא אע״י דפסוק זה כתיב בנהרג למדו מפי השמועה דהוא הדין לכל המתים וכתיב נמי בסיפיה דקרא דלעיל אשר ילכו בה ופירשו בה זו קבורה ממנין תרי"ג לרמב"ם וסמ"ק ורשב"ץ: (לג) וסיפיה דקרא ואת המעשה אשר יעשון ופירשו ז"ל המעשה זה הדין ויתורא דאשר יעשון הוא מצות עשה שיעשה האדם לפנים משורת הדין, ממנין תרי״ג לסמ"ק: (לד) לנכרי תשיך מפי השמועה למדו שזו מצות עשה ורמב"ם פירש כמשמעו שמצוה להלוות לנכרי ברכית וחלקו עליו דליתא אלא המלוה לישראל בלא רבית הוא דמקיים מצות עשה הבאה מכלל לנכרי תשיך הא לישראל לא תשיך ממנין תרי"ג: (לה) לצדק המאזנים והמשקלות והמדות שנאמר מאזני צדק אבני צדק וגו' וקשה עונשן מעונשן של עריות והוי ככופר ביציאת מצרים ממנין תרי״ג: (לו) מי שראה או שמע שאחד מישראל בסכנה כגון שהוא טובע בנהר או שנפל עליו גל או שהיה נרדף מפני רשעים או שהעלילו עליו ואפשר שיהרגוהו אם לא ימהרו ישראל להצילו מצות עשה מן