ספר חרדים עה

פרשיות והשתים הם ממנין תרי"ג, והששה הם ענפי מצוה: (כ) אמרו ז"ל פ"ו דמנחות והביאוה כל הפוסקים וחייב אדם למשמש בתפילין כל זמן שהם עליו כדי שלא יסיח דעתו מהם אפי' רגע ולמדוה מק״ו מציץ ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהם כמה אזכרות על אחת כמה וכמה ענף מצוה: (כא) לקבוע מזוזה שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך תרגומו ותקבעינון וישים אדם ידו על המזוזה תמיד כשנכנס לבית וכשיוצא ויזכור כי הוא יתברך בעל הבית והאדם ובניו ואשתו וכל אשר לו אורחים וכל נכסיו שלו והוא השומר אותו בבית ובשדה וע"י כך נחשבת לו מצות מזוזה כל יום לפניו ית' כמצות ציצית והתפילין ובצאתו מביתו בבקר בציצית ובתפילין ומזוזה שהם ארבע מצות כנגדן ילווהו ארבע מלאכי השרת מכריזין לפניו הבו יקר לבריה דמלכא כך כתב הרשב"י ממנין תרי״ג: (כב) לעשות מעקה שנאמר ועשית מעקה לגגך וכן בסולם וכן כסוי לבור באופן שלא יבא תקלה ובשוטו על לב כל יום מציה זו ויראה אם צריכה תיקון נחשב לו כאלו מקיים המצוה בכל יום ממנין תרי"ג: (כג) ליתן צדקה בלב טוב ובשמחה שנאמר פתוח תפתח את ידך לו וחייבין אנו להזהר במצות הצדקה יותר מכל המצות עשה שהצדקה סימן לזרע צדיק אברהם אבינו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' לעשות צדקה רמב"ם, ממנין תרי"ג: (כד) מצות עשה להלוות לעני שנאמר אם כסף תלוה את עמי ולמדו מפי השמועה דאם זה אינו רשות אלא מצוה וכתיב נמי העבט תעביטנו, ממנין תרי״ג: (כה) פריעת בעל חוב מצוה שנאמר והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך ומי שאינו משלם נקרא רשע שנאמר לוה רשע ולא ישלם ממנין תרי״ג לרשב"ץ: (כו) לתת שכר שכיר בזמנו שנאמר ביומו תתן שכרו שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום והקבלן כשישלים המלאכה ויתננה לבע"ה חל עליו המצוה ממנין תרי"ג: (כז) להשיב אבידה