ספר חרדים עד

לעיל תלויים נמי במעשה כדאמרינן בפ' קמא דקדושין איזהו כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל מכניס ומוציא ומשמשו כל מיני שימוש כן כתב הרמב״ם וכן מצאתי במשלי הערב שחובה על הבן להחזיק עצמו אצל אביו ואמו כעבד לרבו דכתיב שלח בני ויעבדני וכתיב בנבואת הנביא מלאכי כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו אם יש ממון לאב אין הבן חייב ליתן לאב משלו אך חייב להתבטל ממלאכתו לשרתו ואם אין ממון לאב והבן יש לו חייב הבן ליתן משלו כל הנזכר ואם גם הבן הוא עני אמר בירושלמי דחייב הבן להשכיר עצמו בפועל ואם אינו מוצא להשכיר עצמו חייב לחזור על הפתחים לכבד אביו בכל הנזכר וכן כתב ריטב"א וסמ"ג והמרדכי, והאב והאם שקולים בכבוד הנזכרים וחייב הבן לקיים כל דברי אביו ואמו רק אם יאמרו לו לחטוא לא בין באיסור תורה בין באיסור דברי סופרים כן כתבו ז״ל ענפי מצוה: (ג ד ה ו ז ח ט י יא יב) כבר כתבנו למעלה שבכלל אביו ואמו זקנו וזקנתו מצד האב וזקנו וזקנתו מצד האם ובכלל רבויא דאת אביך ורבויא דאת אמך אשת אביו ובעל אמו ואחי אביו ואחי אמו וכיון דאשה ובעל' כחד גופא חשיבי חמיו וחמותו של איש כאביו ואמו דמו וחייב בכבודם וחמיה וחמותה של אשה כאביה ואמה דמו וכתבנו חיוב כל אלה בענין כבוד התלוי בדבור ונראה דהוא הדין לענין כבוד התלוי במעשה דאין לחלק ענפי מצוה: (יג) לעשות ציצית להתעטף בו שנאמר ועשו להם ציצית ואינו מברך בשעת עשיה מפני שסוף המצוה היא שיתעטף בה ואין חיוב מצות ציצית בלילה ונשים פטורות, ממנין תרי"ג: (יד) לקשור תפילין של של יד שנאמר וקשרתם לאות על ידך ממנין תרי״ג: (טו) לקשור תפילין של של ראש שנאמר והיו לטוטפות בין עיניך ומצותן כל היום וכן היה המנהג בזמן התנאים והאמוראים והמפרשים וגם היום נוהגין כן קצת אנשי מעשה ולילות ושבתות ומועדים לאו זמן תפילין הוא ונשים פטורות ממנין תרי"ג: (טז יז יח יט) רז"ל מנו ארבע מצות בתפילין של ראש וארבע בתפילין של יד שהרי בשתיהן צוה בכל ארבע