ספר חרדים עג

עשה מלבד לא תעשה דכתיב כל צפור טהורה תאכלו הא טמאה לא תאכלו: (יד טו) וכן דג טמא שנאמר כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו וכן חגב טמא שנאמר אשר לו ברעים כו' תאכלו משמע הא לאו הכי לא תאכלו: (יז) וכן מצות שחיטה דכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך וגו' הא בלא שחיטה כשרה לא תאכלו ולאו הבא מכלל עשה עשה כתב רשב"ץ כל לאו הבא מכלל עשה דהוי עשה יש מחלוקת בין הראשונים אם נמנין מכלל תרי"ג מצות או אם הם ענפי מצוה

מצות עשה מן התורה התלויות בחוטם

אב) כתב סמ"ג וכל הפוסקים שבשמים של ע"א ושל עריות אסור להריח בהם ונראה דאיכא איסור עשה ולא תעשה שהרי כתבו ז"ל דבכלל לא תקרבו לגלות ערוה נאסר כל מיני קריבה נישוק או חיבוק ואפילו נגיעה ובכלל לא תנאף נאסר ריח בשמי עריות דפירשו רז"ל לא תנאף לא תהנה לאף היינו החוטם לשון ונזמי האף כדפירש ר' שב"א והרי כתב רש"י בפ' קדושים תהיו היו פרושים מן דעריות וזו מצות עשה שכל מה שאסר בעריות בלאו בא הכתוב לאסור השתא נמי במצות עשה דקדושים תהיו וכיון דנאסר ריח בשמי עריות בלאו דלא תנאף נאסר נמי בעשה דקדושים תהיו והכי נמי יש לומר באיסור הנאת ריח בשמי ע"ג מה שאסר בלאו דלא ידבק בידך מאומה מן החרם דהיינו אפי' ריח נאסר נמי בעשה דכתיב שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא, ענפי מצוה

פרק חמישי במצות עשה מן התורה התלויות בידים ובכל הגוף ואפשר לקיימם בכל יום

א ב) דבור חמישי דעשרת הדברות כבד את אביך ואת אמך שהן שתי ענפים ותלויים בדבור דכתבינן