ספר חרדים עב

דבריו יזדרזו. ענף מצוה: (ד) לשון רמב"ם פרק ששי מהלכות יו"ט שבעת ימי פסח ושמונת ימי החג אסורים בהספד ותענית שנאמר ושמחת בחגך ענף מצוה: (ה) לאכול ולשתות בראש חדש מדברי רמב"ם פרק ג' מהלכות נדרים נראה בהדיא שהוא דבר תורה וליכא איסור תענית מדברי סופרים רק חנוכה ופורים וטעם כתב הרב ז"ל משום דאיסור תענית בר״ח ילפינן משום דאיקרי מועד כדאיתא פרק שני דתעניות אם כן אסורו כחול המועד מן התורה, ענף מצוה: (ו) לאכול ולשתות ערב יום הכפורים דכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש ודרשו ז"ל וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי כאלו נצטווה להתענות גם בתשיעי והתענה דבר תורה הוא ולא אסמכתא וכן הם דברי רמב"ם פ"ג מהלכות נדרים. ענף מצוה: (ז) לאכול כזית מצה ליל ראשון של פסח שנאמר בערב תאכלו מצות הכתוב קבעה חובה אף בזמן הזה שאין לנו קרבן פסח, ממנין תרי"ג: (ח) לאכול כזית פת בסוכה ליל ראשון של סוכות וילפינן לה מליל ראשון של פסח מגזירה שוה דחמשה עשר חמשה עשר והנלמד מאחד מי"ג מדות דאורייתא הוא ענף מצוה: (ט י) עינוי מאכילה ועינוי משתיה ביום הכפורים מצות עשה אחת שנאמר ועניתם את נפשותיכם, ממנין תרי"ג: והם שתי ענפי מצוה: (יא) לפרוש מאכילת חמץ בפסח דכתיב שבעת ימים תאכל מצות ואמרינן בירושלמי שאין זו מצוה שיאכל מצה כל שבעת הימים דליכא חיוב אכילת מצה רק בליל ט"ו כזית אלא לדיוקא אתא שבעת ימים תאכל מצות הא חמץ לא ולאו הבא מכלל עשה עשה נמצא האוכל חמץ בפסח מלבד לאו וכרת דאיכא איכא נמי איסור עשה ממנין תרי"ג לרשב״ץ : (יב) כתב רמב״ם דהנמנע מלאכול בהמה טמאה מלבד שמקיים מצות לא תעשה מקיים נמי מצות עשה דכתיב בטהורה אותה תאכלו משמע הא טמאה לא תאכלו ולאו הבא מכלל עשה עשה וחיה בכלל בהמה: (יג) וכן מניעת אכילת עוף טמא מצוה -