ספר חרדים עא

עד שמצא שאשתו לא היתה נותנת מאכל לתרנגולים בבקר אלא מנחת אותן הולכות בחצר וברחוב לנקר ואז צוה עליה וזרזה לעשות להן גיבול הסובין והמים בבקר בבקר ואחרי שנתקן הדבר והרב לא ידע נסתכל בפניו אמר לו סר עונך מה היה הדבר אז הגיד לו הענין ונראה שזה ענף ממצות והלכת בדרכיו ופירשו מה הוא רחום אף אתח רחום כו' וכתיב בו ית' ורחמיו על כל מעשיו ענף מצוה: (ב) לאכול ולשתות בשבתות ובימים טובים גרסינן בפרק חמישי דפסחים כתיב עצרת לה' אלהיך וכתיב עצרת תהיה לכם הא כיצד חלקהו חציו לכם לאכילה ושתיה וחציו לה' לבית המדרש ושתי משפחות היו בירושלים א' היתה אוכלת כל יום השבת ומבטלת חציו של בית המדרש ואחת היתה קובעת סעודתא בערב שבת וכל יום השבת לומדת ושתיהן נעקרו כדאיתא במסכת גטין ומבואר בפסחים דרשה זו ודבר תורה ולא אסמכתא וכן כתב הרמב"ם פ"ג דהלכות נדרים וסמ"ג בסימן רמ"ב, ענף מצוה: (ג) לאכול שלש סעודות בשבת דהכי דרשו ז"ל בפרק י"ז מס' שבת מדכתיב תלתא היום במאכל שבת ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה ופרש"י תלתא היום למנין שלש סעודות בא ע"כ, משמע מלשונו דדבר תורה הוא ולא אסמכתא ועונש המבטל סעודה אחת משלשתן גדול ובפ' פקודי רנ"ב בהיכל הזכות אמרינן דכל שלחנות של ישראל מסדרין המלאכים באותו השבת ואלף אלפין ורובא רבבן ממונים על השולחנות ומשגיחין איך סדרו עונג שבת וחיה א' על ד' שרפים אם ראה השלחן בכל מיני עונג מברך השלחן אז תתענג על ה' אז תקרא וה' יענה אז יבקע כשחר אורך הנה כי כן יבורך גבר וכל המלאכים עונין אמן וכשלא ענגו בשבת דוחין אותו שלחן חוצה למקום הנקרא נגע הפך אותיות ענג ומקללין אותו ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו ינקש נושה לכל אשר לו כו' אל יהי לו מושך חסד כו' רחמנא לשזבן ע"כ לכן החרדים אל