ספר חרדים ע

מקודם פרוזבול ובא חברו לפורעו מצוה לומר משמט אני אינו רוצה כלום שנאמר וזה דבר השמטה ואב אמר לו חבירו אע"פ כן קבל יקבל ממנו ענף מצוה: (יז) וכן רוצה שגלה ממקומו למקום אחר ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם הרוצח אני איני ראוי לכבוד אמרו לו אעפ״י כן יקבל מהם שנאמר וזה דבר הרוצה ענף מצוה: (יח) לקדש בכור בהמה טהורה דכתיב כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכד תקדיש אע"ג דקדוש מאליו מצוה לקדשו בפה ובכור נוהג בזמן הזה ואין להקדישו לא בשבת ולא ביו"ט מדרבנן ממנין תרי"ג לרמב״ן וסמ"ק: (יט) מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע לפני ה' בכנופיא על כל צרה שלא תבא על הצבור כגון דבר או חרב או מניעת מטר או ארבה או מפולת וכיוצא בהם כדי שיעלו כל העם על לב שאין זה מקרה אלא גזרת מלכו של עולם על העונות וישוב כל איש מדרכו הרעה וישובו הגזל ויבכו לפני ה' ולא יוסיפו לחטוא שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם היינו תרועה בפה דהיינו תפלה וזעקה דנדרש הפסוק לפניו ולאחריו וכאלו כתיב על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות וחצוצרות לאו דוקא אלא חצוצרות או שופר אבל במקדש למדו מפי הקבלה דצריך שתיהן שנאמר בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'. ממנין תרי״ג לרמב"ם ורשב"א והגאונים

מצות עשה מן התורה התלויות בושט

(א) פ״ו דברכות אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתן מאכל לבהמתו שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת דהוי צער בעלי חיים וכ"ש שאסור לצער כל בעלי חי בידים וכדאמרן בכמה דוכתי צער בעלי חיים דאורייתא הביאוה הפוסקים ומעשה היה בדורנו שהרב המקובל הגדול כמהר"ר יצחק אשכנזי ז״ל שנסתכל בפני תלמיד חכם א' ואמר לו נרשם בפניך עון צער בעלי חיים והיה אותו ת"ח מצטער ומפשפש בדבר