ספר חרדים סט

הלל מדה אחרת היתה בו ענף מצוה: (ג) הבדלה במוצאי שבת מדאורייתא לכולי עלמא והוא ענף זכור שהרי אמרו בפסחים זוכרהו בדברים בכניסתו וביציאתו וכתיב נמי ולהבדיל בין הקדש ובין החול ענף מצוה: (ד ה) לשון סמ״ג שני מקראות יש בדברות ראשונות זכור ובדברות אחרונות וזכרת להטעינו ב' זכירות אחד בתפלה ואחד על הכוס בין בכניסתו בין ביציאתו עכ"ל נראה שהי' זה דעת רבותיו ענפי מצוה וכתב עוד ואני אומר כי שתי זכירות יש אחת בכניסתו לקידוש ואחת ביציאתו, להבדלה וכפל הזכרון בתפלה ועל הכוס בקידוש והבדלה תקנה דרבנן היא, (ו ז ח ט) כתב סמ"ג וכל הפוסקים דהמועדות נקראו שבתות וצריך לזוכרם בתפלה ועל הכוס בכניסתם וביציאתם כמו שבת ונשים חייבות בקידוש והבדלה דבר תורה ענפי מצוה: (י) כתב סמ״ג בשם בעל הלכות גדולות שדבר תורה לומר הבדלה לאור הנר במוצאי שבת דיליף לה בירושלמי מדכתיב וירא אלהים את האור כי טוב והדר ויבדל אלהים, ענף מצוה: יא) ושמחת בחנך מכאן למדו רז"ל דכל ז' ימי הפסח ושמנת ימי החג ושאר ימים טובים אסורין בהספד, מצות עשה ממנין תרי"ג: (יב) להגיד אדם לבנו ט"ו בניסן ענין יציאת מצרים והנפלאות שעשה לנו מלכנו יוצרנו שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר ממנין תרי"ג: : (יג) מצות עשה לקרא הלל גמור בזמנים הקבועים שנאמר הוא תהלתך והוא אלהיך ממנין תרי"ג לסמ"ק, אבל רמב"ן כתב שהלל אינו ממנין תרי"ג ולא נפקא מהאי קרא אלא ענף מצוה הוא שמכלל המצוה שנצטוינו לשמוח ברגלים מרוב השמחה יש לנו לשיר ולהלל לפניו: (יד) מצות עשה לספור את העומר שנאמר תספרו חמשים יום וגם בזמן הזה דאורייתא לרמב״ם וסמ"ק ממנין תרי״ג: (טו) והמצוה לממני יומי דכתיב תספרו חמשים יום מצוה לממני גם שבועי, דכתיב שבעה שבועות תספר לך ענף מצוה לרמב"ם וסמ״ק. אבל הר"ן כתב דדעת רוב המפרשים דספירת העומר בזמן הזה דרבני: (טז) חוב שעברה עליו שמיטה ולא נכתב