ספר חרדים סח

לנדור לא יהיה בך חטא ודרשו רז"ל הא אם תדור יהיה בך חטא והצדיק חונן ונותן מבלי שידור זולתי בעת צרה דכתיב וידר יעקב נדר לאמר וכן בהתאסף ראשי עם ידרו נדרים לחזק ידי' רפות רבינו יונה ולאו הבא מכלל עשה עשה, ענף מצוה: (נט) מצות עשה שיהיה פיו ולבו של אדם שוין ולא ידבר אחד בפה ואחד בלב שנאמר הין צדק יהיה לך ודרשו רז"ל שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק ענף מצוה רשב"ץ

מצות עשה מן התורה התלויות בפה בקנה ו ב ז מ ן

א) זכור את יום השבת לקדשו דרשו בספרא יכול בלבך כשהוא אומר שמור בדברות אחרונות הרי שמירת לב אמור הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך, ממנין תרי"ג: (ב) כתב רמב"ן בפסוק זה נכללו שתי מצות א' קידוש בליל שבת שדרשו ז"ל מתיבת לקדשו שתזכרנו בפה ותקדשנו בתחיל' כניסתו מלשון קידוש ב"ד שהיו מקדשין את החדש ואת היובל ואומרי' מקודש מקודש, מצו' שנית והוא עיקרו של פסוק לזכור בכל ימי השבוע את יום השבת בכל ענייני האדם שיכול להזכירו כדאי' במכילתא שהעמים קורין לכל אחד מימי השבוע שם בפני עצמו ליני"ש מארמוי״ש מיירקילי״ש כמנהג העם שנתערבו בעמים אבל מצות אלהינו בפסוק זה לקרו' אותם א' בשבת שני בשבת שלישי בשבת רביעי בשבת חמישי בשבת ששי בשבת וכן כל כיוצא בזה יש לנו לקיים מצות זכירת שבת בכל יום ומתקיימת מצוה זו גם במאכלים ובכלים ומלבושים אם כשיזדמן לאדם מהן דבר טוב יזמין אותו ויאמר בפיו זה לשבת וכן היה עושה שמאי הזקן באופן שלא היה זז זכרון שבת מפיו ומודה לו הלל שכל מי שעושה כן מקיים בזה מצות זכור אלא שהלל הזקן היה זהיר במצות הבטחון מכל אדם לכך לא היה מקיים מצוה זו במאכלים אלא בשאר כל העניינים וזהו שאמרו בגמ' אבל