ספר חרדים סו

ביום רעה ימלטהו ה' הכי איתא בפ' פקודי ובהקדמת בראשית בזוהר, ענף מצוה: ז (מט) מצוה לספוד על אדם כשר שמת שנאמר ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה וזה מכלל גמילות חסדים דאמרו ז"ל והודעת להם את הדרך ילכו בה זו גמילות חסדים ואמרו המתעצל בהספידו של אדם כשר ראוי לקוברו בחייו והביאו ראיה מן המקרא והרעב שהיה בימי דוד שלשה שנים שהיה לסבת עון שלא הספידו לשאול כהלכה, ענף מצוה: (נ) אע"פ שמצות התפלה עיקר' בלב כמו שכתבנו למעלה גם היא תלויה בפה שצריך להוציא כל תיבה ותיבה בשפתיו ובדקדוק יפה ובקול נמוך כדי שישמיע לאזניו וכתב הסמ"ק וידקדק בכל מלה ומלה כאלו מונה זהובי' ואם לא הוציא בשפתיו כלל לא יצא לדעת רוב הפוסקים, ענף מצוה: (נא) וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל הרי זו מצות עשה לזכור את ה' תמיד על דרך שויתי ה' לנגדי תמיד ואמר המשורר ויערב זכרך על לשוני כמו נופת צוף טעמתי וכתיב לשמך ולזכרך תאות נפש ולמעלה מפסוק זה בפ' זו כתיב השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך וכתב רבינו יונה שזו מצות לא תעשה שלא לשכוח שמו הגדול רגע ונלמוד ממה דאמרינן בספרי בכמה דוכתי זכור יכול בלב כשהוא אומר לא תשכח הרי לב אמור הא מה אני מקיים זכור בפה והכא נמי דכוות' ואמר תחלה פן תשכח בלב והדר אמר וזכרת בפה והיינו דכתב רבינו יונה ויש לאדם בכל יום לעתים לעורר האהבה ולומר בפיו פסוק זכרון יוצרנו ויראתו ית' כגון מלא כל הארץ כבודו ופסוק גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם אלהי עולם ה' וכיוצא באלה, וכן היה נוהג מורי הרב החסיד כמהר"ר יוסף סאגיש זלה"ה ובתוקף חיבה לעתים מרגלא בפומיה לשון נוסח תפלה דראש השנה אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך ענף מצוה: (נב) להפר נדרים שנא' ואישה יפירנו ואינו מפר אלא דברים שבינו לבינה ונדרי עינוי נפש אפילו אסרה עליה פרי שלא אכלה