ספר חרדים סא

רבה על פסוק ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק לכך הזכיר יצחק ולא אברהם שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו והביאו לשון זה בחומש רש"י והרמב״ן משמע דשניהם מדאורייתא אלא דבאביו מחייב טפי מזקנו והוא הדין לזקנתו וטעמא דכולהו משום דבני בנים הרי הם כבנים, וכן האיש חייב בכבוד חמיו וחמותו וטעמא משום דאיש ואשתו כחד גופא חשיבי ואב ואם של זה כאב ואם של זה והכי איתא במדרש שוחר טוב על פסוק ואבי ראה גם ראה ש שאמר דוד ל לשאול חמיו והביאו הטור והכתוב גנה בת קמה באמה כלה בחמותה השוה כלה לבת קמה באמה ותד"א כבד את אביך וסמיך ליה לא תנאף מה ענין זה אצל זה ללמדך שאם נשא אדם אשה והיא אינה מכבדת אביו ואמו בעת זקנתן הרי הוא כאלו נואף כל ימיו לכך נאמר כבד ולא תנאף, כבד ולא תגנוב מה ענין זה אצל זה ללמדך שאם יש לו לאדם בנים או בנות בתוך ביתו ואינם מכבדים אביו ואמו כאלו גונב נפשות כל ימיו לכך נאמר כבד ולא תגנוב עכ"ל, לכן כל חרד מצות אלהי ישראל יפקח עיניו פן יחטא באחת מאלה והתרשל ואשם ותפגע בו מדת הדין ח״ו, ענפי מצוה: (יא) מצות עשה להזכיר יציאת מצרים בפה ביום ובלילה שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות ממנין תרי"ג לסמ"ק ורשב"ץ: מצוה א' למנין: והם שתי ענפי מצוה : (יב) מצות עשה לברך אחר אכילת מזון שנאמר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך וצריך שיברך ברכת המזון בנחת ובקול רם ובשמחת הלב כדכתיב ויאכל בעז וישת ויטב לבו ופירשו שבירך ברכת המזון ויכוין בארבע ברכות כנגד ד' אותיות שבשם הגדול ויכוין שישפיע שפע ברכות לד' עולמות אצילה בריאה יצירה עשיה וכתב בס' החינוך שקבל מרבותיו שכל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימי חייו, ממנין תרי"ג, והנשים ספק אי חייבין בבהמ"ז מן התורה: (יג) מצוה עשה לברך על התורה לפניה שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו, ממנין תרי״ג לרמב״ן