ספר חרדים נב

אמך ובמורא הקדים האם שנא' איש אמו ואביו תיראו לומר ששקולים הם וקראו רז"ל מצות כיבוד אב ואם ומוראם חמורה שבחמורות שבתורה רק אם אביו ואמו יאמרו אליו שיעבור על אחד מאיסורי תורה או אפילו על איסור דרבנן לא ישמע להם בזה ואם מתעסק בכבוד אב ואם ונזדמנה מצות עשה לפניו פטור שהעוסק במצוה פטור מן המצוה אבל אם קודם שהתחיל במצות כבודם ומוראם נזדמנה לפניו אם אפשר למצוה שתעשה ע"י אחרים תעשה ואם לאו עשנה הוא הכל מפורש בפ"ק דקדושין, ובדברי הפוסקים, חלק מצוה: (כח) ואהבת לרעך כמוך לפיכך צריך לספר רק בשבחו ולחוס על ממונו כמו שהוא חס על ממון עצמו ויהי' רוצה כבוד חבירו ככבוד עצמו ואהבתו וחמלתו על חבירו כאהבתו וחמלתו על עצמו ומבקש עצתו ושמה בטובתו ומיצר בצרתו ודבורו עמו תמיד בנחת דרך חבה וכבוד והמתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא אע"פ שאין חבירו עומד שם ולא הגיע לו בושת ולא ביישו אלא ערך מעשיו הטובים וחכמתו למול מעשה חבירו או חכמתו כדי שיראה מכללו שהוא מכובד וחבירו בזוי וארז"ל דבמצוה זו כלולה כל התורה כולה ממנין תרי"ג: (כט) ואהבת את הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצות עשה אחד מפני שהוא בכלל ישראל ואחד מפני שהוא גר והתורה אמרה ואהבתם את הגר ממנין תרי״ג: (ל) בצדק תשפוט עמיתך מצות עשה כוללת שתים א' לדיין כדלקמן ואחד לכל אדם ותלויה בלב והיינו לדון כל סתם אדם מישראל לכף זכות וידונו אותך לכף זכות בשמים וכתב החסיד הרב ר' יוסף יעב"ץ ומה שאמרו יהיה כל אדם בעיניך כלסטים ומכבדו כרבן גמליאל היינו קודם מעשה להשמר ממנו כדי שלא תבא לידי חשדא אבל אם חסר חפץ מביתך תתלה באבידה או בהעלמה וכן כל כיוצא בזה ממנין תרי"ג: (לא) להצדיק הדין על המאורע בין בגופו בין בבניו בין בממונו שנאמר וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך ויקבע זה בלבו ויכוף ראשו וישתוק שנאמר וידום אהרן ולא יצדיק