ספר חרדים מד

אהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שונה בה תמיד בין בשכבו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה יותר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד כמו שצונו בכל לבבך ובכל נפשך והוא ששלמה אמר דרך משל כי חולת אהבה אני וכל שיר השירים משל הוא לענין זה עכ"ל וכתב עליו הראב"ד תשגה לשון שגגה שבעבור אהבת ה' תשגה בענייניך ולא תשים עליהם לב אינבי ביסודו בלע"ז ואע"פ ששתי מצות אלו הם תמידיות לא יפסקו מעל האדם כל ימי חייו אפילו רגע קטן כדלעיל מכל מקום חיובן ביותר בשעת קיום המצות עשה או לא תעשה דאמר רשב״י כל פקודא דלאו איהו ברחימו ובדחילו לאו פקודא היא, ממנין תר"ג: (ו) דרך החושק לשורר וכיון שאהבת יוצרנו נפלאה מאהבת נשים האוהב אותו בלב שלם ישיר לפניו יתב' כאשר שרו משה ובני ישראל ומרים ודבורה ויהושע ובני קרח ודוד ושלמה ברוח הקודש כמה דאתמר משכיל שיר ידידות וכתיב שיר השירים אשר לשלמה למלך שהשלום שלו וכתיב שירו לו זמרו לו וכתיב באהבתם תשגה תמיד פירש הראב"ד דהוא נמי ל' שיר כמו שגיון לדוד ובתוקף החשק בו ית' הראשוני' גם האחרונים שרו לפניו ר' יהודה הלוי ר' יהודה החסיד ור' אברהם עזרא אחריהם זצ"ל, ענף מצוה: (ז) כשם שהחושק בחולי אהבתו לתשוקתו תדד שנתו מעיניו כנודע כן האוהב הנאמן ליוצרנו ית' יעור משנתו במתיקות זכרו כדכתב החסיד בעל חובת הלבבות לא יישן כי אם על יצועי אהבתו ולא יקוץ כי אם במתיקות זכרו ויתגבר כארי מחצות הלילה ואילך ויקום להדר ולשבח לפניו ולהתבודד ולהשתעשע בו וברכת תורתו כדוד דכתיב חצות לילה אקום להודות לך ודוד אוהב נאמן היה לו כדכתיב ארחמך ה' חזקי ופרש״י אאהבך תרגום ואהבת ותרחם וכתיב כן יתן לידידו שינה ופירשו ז"ל זה ת"ח שמנדד שינה מעיניו לעסוק בתורה ואין לשון ידידו יוציא מפשוטו ר"ל אוהבו שמרוב חשק אהבתן לו ית' מנדד שינה מעיניו לעסוק בתורתו ולהשתעשע בו וז"ל כאשכ.