ספר חרדים לג

חידוש ממה שחדש הנמצאות כלם ח״ו אלא הוא קודם היות כל נמצא והוא אחר היות כל נמצא והוא תמיד במציאותו קיים בלי שנוי וחידוש כלל ואם יצוייר ביטול הנמצאות לא ישתנה לעולם א"כ יקשה שזה שנקרא עילת כל העילות הוא ח"ו חידוש בו שהרי קודם שהעלילם לא נקרא עילת כל העילות ועל דרך זה שאר כל השמות המונחים על צד הנמצאות אמנם יצדק ענין שמעולם אין לו שמות גם עתה אין לו שום שם ולא תאר כלל ומציאותו לא ישתנה ולא נשתנה מעולם והוא מצדו תמיד הוא שופע הטובה ואפילו לא יהיו מקבלים אותה מצד שאין שום נמצא ולא נתחדש לו שם מטיב מצד מקבלי הטובה שגם עתה אין לו שם שיורה על מטיב שהוא תאר ואין בו ומה שרצה עת גלוי הנמצאות הוא מה שרצה קודם היותם שאינו משתנה מרצון אל רצון הוא מה שירצה תמיד שרצונו בלתי משתנה כלל ולעולם רצונו בו והוא ברצונו מעת צאת הרצון ועד עולמי עד ומה שנאמר שנוי העולמות כענין שית אלפי שני הוי עלמא וחידוש העולם והיגבל וחידוש לבנה כאור החמה אין הענין שישתנה הוא מרצונו מרצון אל רצון חס ושלום שמה שרצה בתחלה הוא מה שירצה תמיד אמנם רצונו הוא בסוד השפעתו והופעתו בכתר רצון הרצונות ושם תכלית היותו מטיב לכל ועל ידי האמצעים יתרחקו ממנו ויקבלו השנויים הנמצאים התחתונים וכל אשר יתקרבו אליו יקבלו טובו ויתקיימו לעד ואין השנוי בו ולא בהם מצדו אלא בהם מצד התרחקה והנה אנו מייחלים התקרבות אליו והתדבק בסיבות הקרובות אליו עד קבל טובתו בהופעה גדולה והעולם יחודש לטובה ומה שלא נהיה זה עד עתה לפי שאנו בלתי מוכנים לטובה ההיא וזה כמשל ניצוץ השמש שחשוכי הראות אינן יכולין לסובלו עד יתרפאו מרפוי ראותם וכו'

ואם תאמר אחר שהנחנו שתי הנחות הא' שאין שום קדימה לשום נמצא אלא כלם מחודשות הב' שהוא האחד הקיים שלא ישתנה ולא יעתק מלא פועל אל פועל וכיוצא אם כן יקשה האיך היה ההעתק הזה שנעתק