ספר חרדים ל

תכלית יודע את עצמו וכל השאר השגתם בפעולותיו

גם הידיעה בחיוב מציאותו יגדל או ימעט שאנו נדע חיוב מציאותו מהכרח אחד או שנים והמלאכים יחייבו מציאותו ממאה הכרחיות והמתעלים עליהם מאלף והמתעלים עליהם ממאה אלף ועוד אנו נחייב מציאתו מכה אלו הפעולות הגשמיות שהם פחותות בערך הנפלאות העליונות לכל העליונים יחייבו מציאותו מצד הפלאים העליונים והמשובחים ולכך יקבע חוזק דבקותם ואמונתם דבקות נפלא בתשוקה חשובה והם יתעדנו בהשגה ההיא תכלית העידון ועל דרך זה תתעלה תשוקת העבודה אל הגלגלים על בני אדם ותשוקת המלאכים על הגלגלים וכן תתעלה זו למעלה מזו המשל בזה הנער שאינו מכיר אלא בחשבון העשרה יחשוב שלמעלה מעשרה אין לו תכלית ויחשוב אין לו תכלית מעט הערך ומי שידע חשבון המאה יחשוב אין לו תכלית למעלה מהמאה ומי שידע במספר הרבה מאוד ידע אין לו תכלית הרבה מאד כך ממש בחיוב מציאותו מנעשי״ם ונוצרי"ם ונאצלי״ם

אחד מלת אחד בעצם אינו צודק מפני היותו אחד שאין כיחודו ולכך המקובלים ייחסו מלת אחד בעשר ספירות א' ח' ד' א"ח תשעה ספירות ד' מלכות ואמרו על האין סוף ברוך הוא שהוא לפני אחד ר"ל קודם לאחד והיינו דתנינן בספר יצירה ולפני אחד מה אתה סופר רצו בזה להרחיק ממנו אפילו תאר האחד בענין שמלת אחד בספירות יאמר על צד החיוב ובא"ס ברוך הוא יאמר ע"צ שלילה וזה אחד ואין יחיד כיחודו ומכח אחדותו מאחדם והם אחד מכחו המיוחד בענין שהוא מקור אחדות שהוא מייחד הצריכים ייחוד והיינו אמונתנו בק"ש באומרנו אחד שאנו קושרים הספירות בא״ס ברוך הוא מפני שלא יצדק באמת בהם אחד אלא על ידי היות א״ס ברוך הוא קושרם ומאחדם והיינו שא"ס ב"ה יודע ספירותיו והוא וידיעתו אחד וכיון שכן הספירות אינם מצדו עשר אלא אחד מאוחדת עמו שהוא היודע הוא הדעת והוא