ספר חרדים כח

בספירותיו הם דמיון מלבוש יש לומר זה פגם גדול במלך גדול ונורא נצחי ומעל בו מעל בדמותו בשכלו שהוא יתברך יעטה מעיל גשמי ח"ו ומי שלא חס לכבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם וארור הוא ומקולל ואין לנו רשות לומר בלבושו אלא מה שאמר הכתוב עוטה אור כשלמה דוגמת אור המתפשט מעצמות השמש ודוגמת אור הנר שבה גוי: לבן ותכלת כדכתיבנא לעיל וכל גשמיות שנמצא כתוב בתורה הכל משל וחידה לדברים דקים רוחניים מאד וא"ת א"כ מי הכניסנו בתגר זה לא נלמוד חכמה זו כלל י״ל חסרון גדול הוא שודאי אין ראוי להסתכל במלך כשהוא ערום אלא כשהוא לבוש בגדי תפארת כמה דאת אמר ה' מלך גאות לבש גאות הם רמז לעשר ספירותיו ודרך רמז אמרו ז"ל האוחז ס"ת ערום נקבר ערום והקשו בגמרא ערום ס"ד אלא ערום מאותה מצוה, ס״ת משל למאציל ב"ה מטפחת רמז לספירותיו זה הוא מי שנותן לבו למאציל ולא שת לבו לספירתו מהו ענשו נקבר ערום קס"ד ערום כאלו לא עשה כלום והקשו ערום ס"ד הא ודאי ליתא דכיון דעבד את ה' בתום שכרו אתו אך ערום הוא מאותה מצוה שלא נתן כבוד לתורה והכי נמי בנמשל לא נתן כבוד למאציל לתת לב לבגדי תפארת שהיא עוטה וכמין פרגוד אור והוא עומד אחורי הפרגוד ומתוכה במורא גדול הסתכל במלך ית' והכל בעיני השכל לא בעיני בשר

פרק חמישי כתיב כה' אלהינו בכל קראנו אליו | ופירוש בספרי בכל קראנו אליו ולא למדותיו וכתוב בספר אלימה בעין כל הענין הוא כי המדות הם לבושים וכסאות לאלוה וכאשר אנו מתפללים ומיחדים המדות על ידי מצוה או תפלה הכונה לתקן המדות להכינם שיהיו כסא אליו ויתקרבו אליו ויתוקנו לקבל אורו ושפעו וזהו עבודתו שהוא ית' לא יקבל תועלת מהעבודה שכי' ישעו וחפצו להטיב לזולת וכאשר ימצא התחתונים בלתי מוכנים ל לקבל טובתו לא יוטבו ממנו בסבת מיעוט הכנתם ונמצא טובו בלתי מתפשט בהם ואין הגרעון מצד עצמו כי אם מצד התחתונים כי בלי זה אין רצונו להטיבם והגורם הכנתם לקבל הטובה