ספר חרדים כז

המלכים רמז לבי"ע שהם נגלות בערך הנעלמות הקב"ה רוצה לומר כי הוא שורש כל הקדושה והוא מקור הברכות וזהו שצוה רבי אליעזר לתלמידיו מידיו כשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים. ובמסכת אבות אמר ודע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך לפני מי אתה עמל כיון אל התורה ומלאכתך כיון אל קיום המצות וכמאמר הכתוב אם בחקותי תלכו שפירושו שתהיו עמלים בתורה ולא אמר אם בחקות תלכו אלא בחקותי כלומר שתשימו לב אל מי שהחוקים שלו וכן במעשה ואת מצותי תשמרו ועשיתם ועל זה נתרעם ית' ותופשי התורה לא ידעוני ר"ל דאין נותנין על לב לאדון יחיד הנותן התורה שלפניו הם עמלים וכיון שיעלה האדם על לבו לפני מי עומד ועובד מיד ירתע ויחרד חרדה גדולה לכך אמרו חז"ל כשיעמוד אדם להתפלל יהיה באימה ובפחד וכן בתחילת לימודו וגם בכל מצוה שיעשה צריך שיהיה זע וחרד בשומו על לב לפני מי הוא פועל וכן אמר רשב"י כל פקודא דלאו היא' ברחימו ודחילו לאו פקודא היא שהיראה והאהבה בעת הלימוד והתפלה והמצות הוראה שנותן לב לפני מי הוא עומד ומשרת ובלא זה הוא דבר בטל וכמאן דליתיה דמי ומי שלא למד חכמת הקבלה ועובד את ה' בתום לבבו אעפ"י שאין מלאכתו שלימה מלאכת ה' תקרא בשומו על לב ברעדה אדון יחיד אך אשר למד החכמה הוא מסוכן מאד אם לא ישמר כמפני חרב שלא יחשוב בלבו שיש נשמות בעצמותו ח"ו וזש"ה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה וכן מצינו לרשב״י ע"ה בעוסקו בעומק החכמה בראש אדרא דנשא אמר לחבריא שומו ידכם בחיקו ושמו ידיהם ופתח ואמר ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן ופירש בסתר בדבר הנסתר הם סבירותיו שהחושב שום רמז גשמות כעושה פסל ומסכה חשוב אוי לו אוי לנפשו אלא הם רוחניות פשוט ואם תאמר למה כל זה העונש והלא לא נתן גשמות בכבה הראשונה אלא