ספר חרדים רמד

דגנך תירושך ויצהרך לחזק. ועל לשון הרע הזהיר בפרשה ראשונה שכתב תקונה ודברת בם ופירשו ז״ל בם מעוטא הוא בם תדבר ולא בדברים בטלים ולאו הבא מכלל עשה עשה וכל המרבה דברים מביא חטא לה"ר. וכן נחפשה דרכינו ונחקורה בג' תועבות אחרות דתנן הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם ופירשו ז"ל סתם מן העולם הזה ומן העולם הבא וג' אלו נרמזו בק"ש ויש לתת עליהם לב בכל יום בעת ק״ש כדי להשמר מהם תמיד. הכבוד מי שהוא עבד לא יתגאה לפני המלך כדכתיב אל תתהדר לפני מלך וכתיב וה' אלהיכם מלככם ואנחנו לפניו תמיד דמלא כל הארץ כבודו. וכתיב האותי לא תיראו אם מפני לא תחילו. וכתיב המכעיסים אותי על פני תמיד. ודרך בני אדם להתכבד במלבושים דר' יוחנן קרי למאני מכבדותא ואין נאה ההדור והכבוד אלא למלכו של עולם שנ' זה הדור בלבושו וכתיב ה' מלך גאות לבש ולרמז זה מצות ציצית בבגדינו והיה לכם לציצית והיה הוא השם כי י"ב צרופין יש לו וזה אחד מהם לכם בהיפוך אותיות מלך וראיתם בהיפך אותיות ויראתם כי העבד לא ילבש גאות אלא יכוין בלבושו להדר את המלך כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק ורבי פלוני מציין נפשי' ומצלי דכ' השתחוו לה' בהדרת קדש ואפ"ה קרי נמי ביה בחרדת כדאיתא במסכת ברכות משום אל תתהדר לפני מלך לכבודך אלא לכבודו ואנו אומרים בכל יום ברוך אלהינו שבראנו לכבודו ולא לכבודנו הרי הרחקת הכבוד ולב שפל בפרשה ג' של ציצית והיינו דכתיב מכנף הארץ זמירות שמענו דפירשו במדרש דעל כנף הציצית קאמר ולפי זה הארץ רמז לישראל שמשפילין עצמן לארץ ועליהם אמרו ז"ל שאמר הכתוב דור הולך ודור בא אלו אומות העולם והארץ ל לעולם עומדת אלו ישראל דכתיב בהו כי תהיו אתם ארץ חפץ וכנף הציצית רמז להם לישראל וסימן להשפיל עצמן. והתאוה רמוזה בפרשה שניה דכתיב ואכלת ושבעת וכתיב בתריה השמרו לכם פן יפתה לבבכם פי' פן תמשכו