ספר חרדים רמג

לאוזן נשמתו ומ"מ לא יזכה לזה רק השומע קול החכם המוכיח והיינו דכתיב והי' אם שמוע תשמע כלומר אם תשמע למוכיח באוזן בשר תזכה לשמוע באוזן הלב כרוז מלכו של עולם והיינו ונשמע פתנם המלך שעל ידי רוח הקודש ידעו בסיני זה הענין ואמרוהו ודאי נשמע קול מוכיח לפי שאז נזכה לשמוע פתגם המלך: אמר הנביא ירמיה נחפשה דרכינו ונחקורה ז"ש במקום אחר והיה עקב תשמעון ואמרו ז"ל שר"ל אם תשמעו ותעשו המצות הקלות שאדם דש בעקביו ואמר הכתוב עון עקבי יסובני הם העבירות הקלות שדש בעקביו וה"נ דרכינו היינו העונות שאנו דורכים ברגלנו ודשים בעקבנו ונשובה עד ה' שאם לא ידע החולה מחלתו איך יבקש לה רפואה. והנה חפוש דרכינו כמאמר רז"ל רובן בגזל ומיעוטן בעריות וכולן באבק לה"ר לכן יש לדקדק מאוד בחומר הגזל דאפי' שוה פרוטה נחשב כשופך דמים והעושה מלאכת חבירו בלי אמונה גם הוא גזלן והסתכלות בעריות עון פלילי הוא ונקרא נואף דכ' ועין נואף שמרה נשף ויד ליד לא ינקה רע בגיהנם ואפי' הרהור בעבירה פוגם הנשמה. ועון לה"ר גדול מנשוא ששקול כע"א גילוי עריות ושפיכות דמים וכדי שלא יבא לידי לה״ר צריך אדם להרגיל עצמו להיות כאלם כדאז"ל ע"פ האמנם אלם צדק תדברון מה אומנות יקח האדם להנצל מלה"ר יעשה תמיד עצמו כאלם ולא ידבר רק צדק היא התורה כדכתיב מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי וז"ל רבינו האי גאון בספר מוסר השכל לשונך שים בפיך נאסרה וכאלם היה בין החבורה ואל תרפה ארי אסור בחבלך ואם אותו תשלח ואכלך ועל ג' תועבות אלה הזהיר ה' בק״ש שצונו לקרוא בכל יום פעמים כדי שנשמור נפשינו מאד מהם על עון הזנות הזהיר בהדיא בפ' ג' של ק״ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים. ועל עון הגזל הזהיר בפ' ב' ואספת (את) דגנך ולא של חברך וכפל הדבר ג' פעמים לחזק הענין כדרך שאמרו ז"ל מגל זו מגל זו שלשה פעמים שהיו אומרים במצות העומר וזה לחזק ה"נ כפל