ספר חרדים רכז

מהתורה מיד הנחש שהוא היצר הרע כד"א והנחש היה ערום היה מזדמן ונושך וממית שאינו מתבטל אלא בעסוק אדם בתורה לכך אמרו אם מגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן היא נימוח ולרמז בהדיא על יצה"ר אמר אין בו ר"ת אבל נחשים ועקרבים יש בו. ארז"ל מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד והדבר קשה מאד אלא י"ל על דרך שאמר כי בתחלה יצה"ר כעני בפתח ואם אדם מסביר לו פנים נעשה אורח ואח"כ נעשה בעל הבית כשנצחו ואין עוד תקנה להוציאו אלא אם ימיתנו וישחטנו ועל זה אמר דוד ולבי חלל בקרבי ואמר זובח תודה יכבדני זה הזובח יצרו ומתודה עליו לכן יגדל שכר הנלחם עמו והרגו לעיני המלך יתברך והשרים אשר אתו ואתי שפיר הא דפסח שני מצה וחמץ עמו בבית פסח ראשון רמז לצדיק לכך לא יראה חמץ כלל מי שהיה טמא לנפש ובדרך רחוקה היינו רשע גמור ופסח שני רמז לתשובה כדאיתא פרשת בהעלותך בזוהר ניחא דפסח שני מדרגה למעלה מראשון ואין צריך לדחוק כמו שדחק שם למ"ד צדיק עדיף מבעל תשובה. יש לאדם לאחוז במדת אברהם להיות מעוטר במדת חסד ויהיה טוב עין לברך את כל ישראל בכל לב ישמח בלבו בראייתם ויברכם וייטיבם ויחון לרעים ולטובים זקנים עם נערים. האדם כסא הכבוד ד' יסודות ד' עמודי הכסא הנפש רוח נשמה מושב אלהים וארצו המים ורוח אלהים מרחפת על פני המים כדאיתא בזוהר ב' לבבות ימין הכסא ושמאלו והשכל סומכו והוא שאמרו האבות הן הן המרכבה. דרך ארץ כסא לתורה עני חשוב כמת לכן ישמח כי המיתה מכפרת על כל העונות וכן מי שחרפוהו וגדפוהו הרבה דאזיל סומקא ואתי חיורא ושתק ישמח ישתחוה ומודה כי כאלו נהרג מוחלין לו ויתודה כי כל המומתין מתודין סי' לדבר כל המתבייש מוחלין לו על כל עונותיו. אם תרצה סייעתא דשמיא שפל עד עפר בפיך ובלבבך ובעיניך ומעשיך שנאמר כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו קומה עזרתה לנו כי האדם עץ השדה הוא ומכל האילנות לא בחר להשרות