ספר חרדים רכד

הגדול יתברך בדגליו וד' אותיותיו כדכתיב איש על דגלו באותות לפניך ולך אחריו באימת וברתת ובזיע ובקדושה כי הוא יתברך קדוש ומשרתיו קדושים ואל תלך בדרך יצה"ר המורד במלכות ואחרי חייליו כי סוף יפול והקב"ה מביאו לעתיד לבא ושוחטו וכל הנמשכים אחריו מורדים במלכות וישפוט במשפטים גדולים ורעים ודע שהזקן וכסיל ניתן לו רשות להטות מדרך כדי לבחון ולצרוף מי המורד במלכות ועל פיו הש"י עושה הכל משל למלך שרצה לנסות מי מעבדיו נאמנים וצוה לאחד השרים עשה כאלו אתה מורד במלכות ופתה העם מאחרי לדעת מי הם נאמני ואע"פ שהכל גלוי לפניו יתברך עשה כן להראות לכל ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא. בן אדם ראה תמיד את בוראך בעיני שכלך כי ה' משמים השקיף על ב"א לראות היש משכיל דורש אלהים היינו שבעיני שכלו דורשו ובראייתך תעשה רושם כמו הנעמה שבהסתכלה בביצתה היטב נוצרת ומתרקמת בתוך הביצה הנעמה ומתבקעת ויוצאת וכן ה' בהסתכלו בך ישפיע לך כל מיני שפע וברכה וע"ז כתיב יראה כל זכורך וארז"ל יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות ולהמון עם הוא ג' רגלים בשנה בזמן המקדש אבל למשכילים כל יום תמיד בכל שעה בכ"מ בהסתכלך כלפי מעלה ברעותא דלבא יתעורר עלך אתערותא מרעווא דכל רעוין בריך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא, הלב שאינו מכוין בתפלה דמי לעבד שמורד ברבו כדאז״ל אלא כ"ז שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים לאביהם שבשמים היו מתגברים הרי כשאין מסתכל אינו משעבר אלא כעבד שפרק עול. הואיל ואדם נידון בכל יום ראו שיחרד כמו ביום הכפורים לסור מרע וליקח מצות. ד יסודות כנגד ד' אותיות השם לכן יהיו על ראשך ונגד פניך כמה מתפאר וזריז ונכבד ויקר בעיניו עבודת מלך ממלכי האדמה ק"ו לעבודת הש"י. כיון שהתפלה קרויה עבודה כמה ראוי לכוין בה גם להיות ממלאכת נאה ויפה בדקדוק כשתעלה ותראה לפני הש"י ע"י מלאכים קדושים המשרתים