ספר חרדים רכ

אז ישמח ויעלוז כמוצא שלל רב וזהו שאמר דהמע"ה שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב ופי' אמרתך כמו את ה' האמרת היום וה' האמירך לשון רוממות ועל זה תיקנו אבותינו ז"ל בתפלה אתה בחרתנו ורוממתנו מכל הלשונות וכל אמרתך אפשר לפרש האמרת והאמירך. כתיב והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וגו' כמו ענין המרגליות בארץ כשיש הכנה למטה מאיר נגדו הככב מלמעלה ונעשית מרגליות מאירה כגון ככב. כך האדם המכין עצמו נגד יוצרו יתברך הככבים העליונים שבאצילת יתברך מאירים בו ויאיר כמותם לכן המשכיל תמיד תהי' נפשו נגדו יתברך עומדת. דכתיב שפכי כמים לבך נכח פני ה' והנה ה' נצב עליו: ראוי למשכיל לשים בשני חדרי לבו יראה בשמאל ואהבה בימין וממוח כבוד דכתיב תנו לה' אלהיכם כבוד וסימן כובד ראש וישפיל קומתו כבהמה כאלו נתגלגל בבהמה לפי עיניו ואולי יחשב לו לגלגול. יזדמן לכבד כל ת"ח וכל אדם ויברח הוא מהכבוד וישנאהו כי כבהמה הוא וישתוק כבהמה וישמח ביוצרו ובמצותיו בזירוז וריצה: כתיב הלא צבא לאנוש עלי ארץ ובימי שכיר ימיו הרי שקצב לו המלך זמן ועידן שיחיה ויהיה שכיר יום יום עד סוף הזמן שקצב לו והוא יתברך עומד על פועליו איך לא יבושו ויבהלו מפניו מק"ו מפועל העומד לפני בע"ה ואין חייו שלו לכן רגע אל יתבטל ידבר עם חבירו וכוונתו לדבר ליוצרו כשישתוק יכוין לבו לו כשישכב ישכב באהבתו ויתחנן לו שלא יסיר לבו ממנו בשינה וייקץ בשמחתו והארותו ותחלת דברי פיו לעבודתו ותכף הערתו לנער רוח רעה מידיו ויסור מרע וידבק בטוב וישכים ויעריב למלאכתו ית' ברעדה ולא יתכן לעבד להתנהג באדנות אלא תדיר זריז ולא ישלח לעשות ע"י אחרים כי אין זה כבוד המלך גם לא יהיה עצל במלאכתו כי חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב לא כן העצל וכל המתנהג באדנות או עצלות הרי פרק עול מלכות שמים מעליו ועבר על מקרא שכתוב כי לי בני ישראל עבדים וע"ז צוה התנא הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים בן