ספר חרדים ריט

כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ולא יגנה שום דבר כדאמר החכם כמה לבנים שניה וידון לכף זכות תדיר בפה ובלב וירגיל אדם ל לעצמו לומר תדיר גם זו לטובה בכל דבר ויאמר שעה זו טובה ואם יאמר שעה רעה תדבקוהו הרעה בר מינן. ידבר טוב וירחם על כל הבריות בפיו ובלבבו ויתפלל על הרשעים שישובו ולא יראה בעיניו שיש רשע גדול ממנו בעולם. במעשים טובים להטיב לבריות בגופו ובממונו אם אפשר לו בכל יום ואם יהיו עיניו תלויות מתי יוכל להטיב וייטיב כשיוכל אפי' אם הוא עני יתחזק באלהיו וייטיב. אם יאכל דברים רעים או אכילה גסה אפי' מדברים טובים הרי גורם לעצמו חולאים רעים ובאה לידי ביטול תורה וכן ישמור כל אבריו דכתיב עוצם עיניו מראות ברע מנע רגלך מנתיבתם כי רגליהם לרע ירוצו כמה קשה עונש המסיג גבול חבירו בונה ביתו בלא צדק ואוי ואבוי למסיג גבול המלך השם צבאות להרהר בבית תפלתו או מדרשו' בדברי העולם או לדבר בעניניו הגם לכבוש את המלכה עמו בבית ואסרו אפי' לומר אסותא למתעטש בבית המדרש ק״ו שאר דבור ואם הדבר צורך יצא לחוץ ידבר וכתיב ומקדשי תיראו וכדי ביזיון וקצף אם באומר דברי קדושה ותפלה ולבו בל עמו עליו נאמר אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים הרוצה להדבק במדת הטוב צריך שפעם יעשה עצמו חרש כאלו לא שמע חרפתו ופעם כפתי שלא הבין החירוף. ופעם כשבהדיא ניכר החירוף ישתק וייטיב לבו בכוונת דביקתו בטוב העליון ופעם יאמר חטאתי עויתי פשעתי וסר עונו בבושתו. כיון שצוונו בוראנו ומקדשי תיראו ואפילו מקדש מעט משמע כדכתב סמ"ג ראוי לעמו בו בלי סמיכה וכן במורא ת"ח וכן במורא אב ואם נראה דלכך הוכפלו שמות הצדיקים נח נח אברהם אברהם וכדומה. לומר שאין מערבין גוף ונפש בחייהם לנפש שם העיקר והגוף טפלה לו כסוס לרכוב והנפש תמשול וינהיג הסוס ברצונו לעבודת הבורא יתברך. כשזוכר אדם צרותיו יעלה על לבו כי עבד ה' הוא מכלל העם בחר לנחלה לו