ספר חרדים רטז

בחבל קלוע בג' קליעות א' אהבתו בלי פירוד בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה ב' עסוק בתורה ג' עבודת המצות המתיר אסורי המלך חייב מיתה והרי המלך ית' אסור הלשון בב' חומות א' של עצם וא' של בשר איך לא תתבודד עמו יתברך והנה אתה רוב זמנך יחיד בבטן אמך יחידי בעת תישן הגוף יחידי והנשמה יחידית הגוף בקבר בדד והנשמה בדד בג"ע כל צדיק מדור לפי כבודו ובגיהנם ודאי כיון דרשעים בחשך ידמו נמצאו לבדם לכן שמע בקולי לך עמו תמיד ולא תפרד רגע כי אם תדרשנו ידרש לך לא יפרוש ממך מה נאה ונעימה לוייתו יתברך כי הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך. באכלך יותר על שובעך הפסדת ובטלת זמן האכילה וזמן היציאה ואם יזיק האצטומכא ותהיה טרוד בצערה הרי שלשה זמנים ואם יגרום חולי כמאמר רמב"ם הרי עברת על האזהרה ונשמרתם מאד לנפשותיכם ואפשר לגרום מות על שונאך ודמך מידך יוצרך יבקש וכל המצות שבתורה שהיית עתיד לשמור ולעשות תבטל בר מינן. גדולה לגימא ואותו מותר אשר היית מותיר משובע אלו האכלת לעני זכית לחיי העה"ז והבא גם עברת על בל תשחית לכן דברי רמב״ם תשים עטרה על ראשך שכתב לא תאכל אלא כשאתה רעב ולא תשתה אלא כשאתה צמא ולא תאכל עד שתשבע לגמרי אלא פחות שליש ולדברי הראב"ד כתענית לפני יוצרך יחשב לך. לא תענה מהר כ"א במתון רק חשוב וראה הנולד שישיבך שכנגדך ואם תסגור עיניך ותמלך ביוצרך מה תשיב או אם טוב לשתוק מה טוב חלקך אני והו הושיעא נא ר"ל כי כשאני והוא לבדנו בהתבודד לעת מצוא כדכתב בספר חובת הלבבות. ד"א אפי' כשאני בין העם כיון שאין רואה סתר לבבי אלא הוא לבדו ועוד אין משגיח תמיד בי להיטיב לי רק הוא לבדו ואין מי שיוכל להציל אותי מצרתי זולתו לכן לא יפסיקו ביני לבינו הנבראים כי כלם כאין ננדו ואני והוא לבדי עומדים והיינו דכתיב חי השם אשר עמדתי לפניו וכתיב התהלך לפני כי תהיין לאיש שתי נשים הא' אוהבתו והאחת שונאתו הנכון שיהיו לבו