ספר חרדים רח

הניח אשתו עמהם משום דלא בדק להו ואף על פי שאשתו היתה בדוקה לו בצדקתה מכל מקום לא סמך עליה דאין אמונה באשה כי דעתה קלה ולעולם צריכה שמור אף אם היא בעיניו ככסף צרוף מזוקק שבעתים והעד ברוריה [בע"ז ד״ח ע"ב] וכעין זה נדון לכף זכות אמרו בלשון הרע לא מקבלין אבל מיחוש חיישינן להשמר: צריך אדם בשמעו קול הקורא להשכים לעבודת מלכו של עולם לישא קל וחומר מעגלון מלך מואב כשאמר לו אהוד דבר אלהים לי אליך מיד ויעמוד מעל הכסא ככה יעמוד אדם באימה ולא יתעצל כתיב על כל קרבנך תקריב מלח הרמז דמליח הרי הוא כרותח היינו הייסורין והדאגה וההכנעה דכתיב זבחי אלהים רוח נשברה וכשם שהמלח מקיים הבשר כך הייסורין כדכתיב אחר הקללות אתם נצבים כלומר ע״י אלו הייסורין אתם קיימים כדכתיב ואני יסרתי חזקתי זרועותם והדאגה והטרדות בלבו של אדם מכניע לבו יותר מקללות כדאיתא במסכת ברכות. כתיב אם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי שקראנו יתברך בנים כדכתיב בנים אתם לה' אלהיכם וקראנו עבדים לו כדכתיב כי לי בני ישראל עבדים והעבד ירא מאדוניו ובן יכבד אב וכן אוהב אותו לכן צריכין לכבד אבינו שבשמים אי זה הוא כבוד על דרך שאמרו באביו דבשר ודם מאכיל ומשקה ומלביש ואמרו ז"ל ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים והיינו דכתיב את קרבני לחמי וזה הכבוד נקיים בקריאת הקרבנות על דרך ונשלמה פרים שפתינו ועל ידי השירה ששרנו על הים עשינו לו יתברך מלבוש נאה כדכתיב ויאמרו לאמר וכשחרב בית המקדש קרעו כדכתיב בצע אמרתו כדאיתא במדרש ילקוט בשירת בשלח ובתפלתינו אנו עושין עטרה לו כדפירש בזוהר בכמה דוכתי על פסוק ברכות לראש צדיק והעטרה בכלל המלבוש למלך גם הוא יתברך מתקן לנו מלבושין לגן עדן חלוקא דרבנן ומעטרנו כדאיתא בגמרא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה הרי עטרה ומזון ויושבין נמי ד דעדיפי ממלאכי עלאי דכתיב שרפים עומדים וכתב מהלכים