ספר חרדים רב

וזרקתי עליכם מים טהורים

המאכסן המלך, בביתו כמה מכבד הבית ומרביצו והואיל ולבות בני ישראל הם ביתו יתברך ראוי לכבדן מכל אבן ועפר הרהורי עבירות ומחשבות בטלות ולהרביצן במים טהורים מי שושנים הם דמעות עינים גם לרחצן כדרך שרוחצין הרצפה לפני המלכים וימנע רגל זר ערל מטונף הוא יצ"ה כדאיתא בזוהר דהיינו דכתיב הוקר רגליך מבית רעך שרגליך הוא היצר המרגל הארץ הלזו ר"ל האדם שהוא מאדמה חושב ללכדו רעך זה הקדוש ברוך הוא כדכתיב רעך וריע אביך אל תעזוב לשון חברה שאינו בודל ממך כריע וחבר תמיד לך גם בענוה מתנהג עמך דבכל מקום שמצינו גדולתו של הקב"ה מצינו ענותנותו ובכל חכמי הגוים מאין כמוך אבל בחכמי ישראל הגדולים לעשות כמעשהו כדאיתא בזוהר ועוד רעך לשון רצון ורעוא שאוהבך בחבה רבה ולכך גם אתה אל תעזבהו והוקר ומנע רגל שונאך המרגל בך ומבקש את נפשך ובית רעך היינו לבך ונשמתך כשם שצריך להתחזק לקבוע דירתו בארץ ישראל כך למעלה מזה צריך להתחזק לקבוע רוב יומו ולילו בבית הכנסת ובבית המדרש יראה לו מרגוע ומנוח ושמחה כדאמרו החכמים בתי כנסיות ובתי מדרשות פרדס הצדיקים ומאסר הרשעים. ראוי לבן להטעים לאביו ולאמו מטעמים כאשר אהב וק״ו לאבינו שבשמים שראוי לנו להסתכל בתורתו אשר הורנו ולעשות בחבה כל אשר חפץ ואהב והנה חבב שיקום יצירו חצות לילה להתבודד עמו בדבקות נשנם מתנינו לעשות ככה ויהי מרגוע לנפשינו ושמחה רבה וכן מצות הצדקה וכן כל מצוה ומצוה בשמחה גדולה יותר משמחת ג"ע כי מה לנו מן הזמן אם לא רצונו אשרי המתאמץ באהבה וזריזות לרצותו. דע בן אדם כי בכל יום הבא לקראתך הוא נסיון חדש לך שכך אמרו בכל יום ויום מתחדש יצרו של אדם עליו לכן מתחלת כניסת היום השכם והערב לביתו של המלך והתחנן לו שיהיה בעזרתך בצרת