ספר חרדים רא

להתפלל בה בחרבנה כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן עכ"ל וגם בכמה חבורים נמצא ש התבודדות והפרישות והדביקות היו נוהגים בה חסידי ישראל היינו שבהיותם לבדם מפרישים מדעתם ענייני עולם ומקשרים מחשבותם עם אדון הכל וכך למד מהרר"י המקובל הנזכר שזה מועיל לנפש שבעתים מהלמוד ולפי כח ויכלות האדם יפרוש ויתבודד יום אחד בשבוע או יום א' בט"ו יום או יום א' בחודש ולא יפחות מזה והרמב"ם ז"ל כתב על פסוק שנאמר ביעקב אבינו קום עלה בית אל ושב שם מאי ושב כמי בשובה ונחת תושעון היינו שיכין דעתו ביישוב הדעת עמו יתברך וזו היא ששנינו חסידים הראשונים היו שוהים שעה א ומתפללים כדי שיכוונו לבם למקום ופירשו המפרשים דרוצה לומר שהיו מפנים דעתם מעניני העולם ומקשרים דעתם לאדון הכל ית' במורא ובאהבה הרי תשע שעות שהיו בטלים מלמודם למלאכת התבודדות והדבקות ומדמים אור שכינה שעל ראשיהן כאלו מתפשט סביבם והם בתוך האור יושבים וכן מצאתי בקונטרס הישן של הפרושים הראשונים ואז הם רועדים בטבע ושמחים על אותה רעדה כדבר שנאמר עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה וכדפירש רבינו נסים

פרק ד' דברי כבושין

תנן בפרק שלישי דתענית שביום התענית היו מורידין לפני התיבה זקן ואומר לפניהם דברי כבושים ופרש״י דברים שכובשים לבו של אדם להחזירו למוטב ונראה שזהו שאמר הנביא בנבואת התשובה קחו עמכם דברים פירושו כמו שמע בני וקח אמרי שישמע דברי זקן ויעשו הדברים רושם בלבו ושב ורפא לו שדומה החוטא לחולה שנתעלף וזורקין על פניו מים וחוזר לאיתנו ואין מים אלא דברי הגדה שנאמר הוי כל צמא לכו למים דברים שמושכים לבו של אדם כמים וז"ש שמעו ותחי נפשיכם וכתיב