ספר חרדים קצו

חיובא ואי זו משנה או ברייתא הביא לדחות זה והוא המקשה מקשה בכח כל שכן לשבש אלא על כרחין לתרץ כל זה אפי' לדעת המפרשים צ"ל דרבא מלישניה דר' אלעזר מקשה ליה דמדנקט בן נח משמע דאתא למעוטי ישראל ואי בהרגל או בהוצאת זרע ישראל נמי חייב אלא ודאי בלאו הרגל והוצאת זרע קאמר ולהכי מקשה ליה איך אפשר לחייב בכותי ולא בישראל אלא ודאי לפטורא אתמר דר' אלעזר לומר בן נח הבא על אשת חבירו פטור בשלא כדרכה וישראל חייב, והשתא דאתית להכי יש לומר דאין ראיה מכאן להתיר שלא כדרכה כלל כסוגיא דיבמות דאמרה סתם דשלא כדרכה הוי עוז ער ואונן ולא חלקה ומה שהתיר במס' נדרים הפכת שולחן היינו שכיבה כדרכה במקום הראוי ליזרע אלא שהיפך השכיבה להיות היא מלמעלה והוא מלמטה כן פירש רש״י ודומה להפך משכב האמור במס' ברכות פרק הרואה אי נמי כדפירש הראב"ד ז"ל בספר הקדושה שחבר והטור סי' כ"ה באבן העזר דהפיכת שולחן היינו פניו של איש כנגד ערפה של אשה אבל אינו בועל אלא כדרכה מקום שראוי ליזרע דוגמת שכיבת בהמה עם בהמה להוליד ולא קשיא מהאי שמעתא מידי דהא לרבי אלעזר מניה וביה מקשה ליה כדי לחקור הדברים ולומר דודאי לא אמר כך רבי אלעזר אבל ודאי קושטא דמלתא דאיכא מיתה בין בכותי בין בישראל דהיינו מעשה ער ואונן דכתיב בהו מיתה בהדיא אלא ודאי נשתבש השומע דברי ר' אלעזר מפטור לחיוב ואם תאמר אמאי נקט רבא האי קושיא ליקשי והא ישראל נמי חייב י"ל משום דאין לו כח להקשות כך דמנא לן על כרחין אלא מער ואונן והנהו בני נח מיחשבי דאכתי לא ניתנה תורה אלא על כרחין להקשות בכח צריך להקשות דודאי אי אפשר לומר דישראל פטור וכותי חייב והכי מקשה מי איכא מידי דישראל לא מחייב וכותי מתחייב אלא ודאי שניהם שוין לחיובא והא לא אצטריך ר' אלעזר לא שמועינן דזיל קרי בי רב הוא אלא דין אחר אתא לאשמועינן לפטירא זהו טעמו של ראב"י