ספר חרדים קצה

יבואו לעון מיתה ולכך פי' הרא"ש שלא הותר אלא פעם אחת בכל ימיו ואיברא גם לתירוץ הרא"ש קשה שהיה להם להזהיר לאיש שלא ירגיל ועוד קשה אי חשיב זרע לבטלה דנקרא שופך דמים ומביא מבול לעולם ובו מתו ער ואונן כדאמר בהדיא פרק ארבעה אחין פעם אחת מי התירו שאמרו רב ורבי שהתורה התירה ואם אינו זרע לבטלה אפילו פעמים רבות מי אסרו אלו הן דברים שאין הדעת סובלתן ועוד קשה לפירושם מדאמר בגמרא לעיל מינה דר' יוחנן בן דהבאי פליג דההופך שולחנו הוו ליה בנין חגרין מהבטן משמע דבתשמיש הראוי להוליד קאמר ולא מפני פעם אחת ועיקר ראיית המפרשים להתר שלא כדרכה מהא דאמר בסנהדרין אמר ר' אלעזר אמר רבי חנינא בן נח שבא על אשתו שלא כדרכה חייב מיתה שנאמר ודבק באשתו וכו'. אמר רבא מי איכא מידי דישראל לא מיחייב ונכרי מחייב אלא אמר רבא בן נח שבא על אשת חבירו שלא כדרכה פטור שנאמר ודבק וכו' ודעת הראב"ד ז"ל ד דאין זו ראיה כלל דהא אפי' לדעתם יש להקשות מאי פריך מי איכא מידי דישראל לא מחייב דילמא ר"א בהוצאת הזרע קאמר כסתם ביאה או ר"א בהרגל קאמר לתירוצם השני ולא קשיא מידי וניחא לומר הכי מלשבש המימרא דרבי אלעזר ולומר אלא כי אתמר הכי אתמר ואם לא ניחא לרבא לפרושי מלת הבא דאמר ר' אלעזר למה שבש המימרא מחיוב לפטור כיון דקושטא דמלתא דבישראל איכא חיובא על כרחין בהני גוני ועוד מנא ליה לרבא למילף פטורא בבן נח הבא על אשת חבירו דלמא קרא לחיובא אתא כדאמרן ואם תשיב משום דדבק פעם אחת משמע אדרבה בהרגל משמע כדכתיב כאשר ידבק האזור על מתני איש ועוד דטפי ניחא למדרש הכי ולא למדרש ודבק אדיוקא דאשת חבירו דלא כתיב בקרא בהדיא ועוד כיון דעל כרחין בהרגל או בהוצאת זרע איכא חיוב מיתה אפי' בישראל משום דנפקא לן ממעשה דער ואונן כדאיתא פ' ארבעה אחין ולמה שבש רבא מימרא דר' אלעזר דלמא הוא ס"ל דבפעם א' איכא