ספר חרדים קפח

(הג) היגון הגדול יתחולל ברעיונו ויאנח במרירות לבו נפשו תהיה מרה לו כי הכעיס את מי שבראו וברא השמש והירח והשמים והארץ והכל מעשה ידיו: (הד) הצער במעשה שנאמר שובו עדי בכל לבבכם בצום ובכי ובמספד: (הה) הדאגה והפחד והעונש מהעונות שעשה כמה רעה עתידך לבוא עליו ואיך ינצל: (הו) הבושה הגדולה שיבוש מהמלך ולא ישא פניו שנאמר בושתי וגם נכלמתי בושו והכלמו: (הז) הכנעת הלב שידע שהממרה על דבר המלך הגדול ודאי נגרע מערכו והוא נתעב ונאלח ויהיה נבזה בעיניו נמאס כמוכה שחין ולא ישיב למגדף לו: (הח) ההכנעה במעשה שתמיד יהיו עיניו שחוח למטה בארץ ודבורו בקול נמוך וידבר רכות ולא קשות: (הט) שבירת התאוה הגשמי יפרוש מן התענוגים ולא יאכל רק לשבוע נפשו וקיום גופו ולא יגש לאשתו רק לקיים מצות פריה ורביה: (הי) ייטיב פעלו בדבר אשר זדה אם הסתכל בעריות יתנהג בשחוח עינים תמיד יכוין לעסוק בתורת ד' באור עיניו בתורה שבכתב רצו רגליו לעבירה ירוץ תמיד לדבר מצוה. לשון שקר מכאן ואילך ידבר אמת ופיו יפתח בחכמה ידים שופכות דם או גזל שהוא שפיכות דמים יפתח ידיו לעני לגר ליתום ולאלמנה ויציל עשוק מיד עושקו לב חורש מחשבות און יטהר ויתבונן בגדולת יוצרו שם מחלוקת בין אדם לחבירו יבקש שלום ורדפהו: (היא) חיפוש דרכיו שנאמר נחפשה דרכינו וגו' כדי שיזכור כל הדברים שחטא כדי שיתודע ויכנע ולא יוסיף לחטוא בהם: (היב) לחקור גודל כל א' מעונותיו אי זה חייב מלקות או כרת או מיתת ב"ד למען יכנע וימרר בבכי וכתיב ראי דרכך בגיא דעי מה עשית: (היג) שיהיו אפי' העבירות הקלות חמורות בעיניו שאין לו להסתכל קטנות העבירה אלא גדולת חמלך שצוה עליה: (היד) הוידוי בפרטות דכתיב והתודה אשר חטא עליה ויש לו להזכיר גם עונות אבותיו דכתיב והתודו את עונם ואת עון אבותם: (הטו) התפלה שיתפלל לה' ויבקש רחמים שימחול לו וימחוק עונותיו שנאמר הרב כבסני מעוני ומחטאתי