ספר חרדים קסז

אין קנין ולדבריו קדושת שמיטה בזמן הזה מדרבנן כמו בשל ישראל לכל מצות שמיטה ומצות לא תעשה שנצטוו בשנת השמיטה בין איסורי תורה בין איסורי סופרים אך חלוק אחר יש ביניהם שישראל שזרע בשביעית בין מזיד בין שוגג יעקור ואם לא עקר נאסרו אותן פירות מדרבנן משום קנס שקנסוהו וגם אסרו חכמים כל מה שגדל מאליו בשביעית והוא הנקרא ספיחים ולמה גזרו עליהם מפני עוברי עבירה שלא ילך ויזרע תבואה קטניות וזרעוני גנה בתוך שדהו בסתר וכשיצמח יאכל מהם ויאמר ספיחים הם לפי' אסרו כל הספיחים הצומחין בשביעי' כדכתב הרמב"ם ריש פרק רביעי מהלכות שמיטה ויובל ובסוף הפרק כתב נכרי שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעו בשביעית פירותיה מותרין שלא גזרו על הספיחין אלא מפני עוברי עבירה והנכרים אינן מצוון על השביעית כדי שנגזר עליהם

ולענין מצות ביעור פירות שביעית

כתב הרמב"ם ריש פרק שביעי מהלכות שמיטה ויובל, פירות שביעית אין אוכלין מהן אלא כל זמן שאותו המין מצוי בשדה שנאמר ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול, כל זמן שחיה אוכלת ממין זה מן השדה אתה אוכל ממה שבבית כלה לחיה מן השדה חייב לבער אותו המין מן הבית וזהו ביעור של פירות שביעית כיצד הרי שהיו לו גרוגרות שביעית אוכל מהן כ"ז שהתאנים באילנות בשדה כלו התאנים מן השדה אסור לאכול מאותן שבבית אלא מבער אותן היו לו פירות מרובין מחלקן מזון שלש סעודות לכל א' ואחד ואסור לאכול אחר הביעור בין לעניים בין לעשירים. ואם לא מצא אוכלין בשעת הביעור שורף באש או משליך לים המלח ומאבדו בכל דבר שמאבד עכ"ל וכתב עליו ר' יוסף קארו ז"ל וז"ל פירות שביעית אין אוכלים מהם וכו' בת"כ ופרק תשיעי דשביעית ופרק מקום שנהגו, היו לו פירות מרובין מחלקן מזון