ספר חרדים קסח

שלש וכו' משנה פרק תשיעי דשביעית מי שהיו לו פירות שביעית הגיע שעת הביעור מחלק מזון שלשה לכל א' ועניים אוכלים אחר הביעור אבל לא עשירים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלים אחר הביעור וכך היא שנויה בת"כ ובירושלמי פרק ג' וכך היא גרסת ר"ש וכך היא גרסת הרמבי״ן שכתב בפירוש התורה וכתב פירוש עניים כל שלקטו הפירות משדות אחרים מן ההפקר עשירים בעלי השדות עצמם שלקטו אותם מן השדות שלהם בהפקרם, וכן גרסת התוס' פרק מקום שנהגו וידוע דהלכה כר' יוסי וכתבו לפי גרסתם זו דהא דמשמע בכל מקום דאסור לאכול אחר הביעור היינו כשמחזיק בהם כב"ה אבל אחר שהפקירן והוציאן מרשותו שיאכל מהם בין אדם בין חיה אם חזר וזוכה בהם והכניסם לתוך ביתו אוכל והולך עד שיכלו ואמרו בתוספת פרק חמישי מי שיש לו פירות שביעית הגיע שעת הביעור מחלק מהם לשכניו ולקרוביו ולמיודעיו והמותר מניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל כל מי שצריך ליטול יבא ויטול וחוזר ומכניסן לתוך ביתו ואוכל והולך עד שיכלו גם סמ"ג כתב תוספת' זו וכתב עליה הנה למדת שהביעור הוא שלא יחזיק אדם בפירות אלא יפקיר הכל דרך הפקר ומותרים לאכול ובירושלמי פרק תשיעי רבי יצחק הוי ליה עובדא פירוש שהיה זמן לבער פירות שביעית אתא שאל לר' יאשיה אמר ליה חמי תלת רחמין והפקר קדמיהון פירוש שלשה אוהבים שאפי' שתפקי' הפירות לא יזכו בהם, קפודקאי דצפרי שאלו לר' אמי כגון אנן דלית לן רחמין היך צורכא מתעביד אמר ליה כד תחמון רגלא צלילא תהון מפקין לון לשוקא ומפקרין ליה והדר זכיין ביה ורבינו היה גורס במשנה שכתבתי ר' יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אין אוכלין אחר הביעור וכך מבואר בדבריו בהדיא בפירוש המשנה הלכה שלישית מפרק החמישי ופסק כר' יוסי כתב הרב ר' יוסף קורקוס ז"ל על גרסת התוספת' ור' שמשון וסמ"ג וז"ל זו תקנה גדולה ליושבי הארץ בזמן הזה כי אע"פ שמותר לקנות