ספר חרדים קסו

השמיטה חרב הבית בתשעה באב שאותו שנה שביעית היתה אלא שקראוה מוצאי שביעית לפי שמיד אחרי חמשים יום שנכנס תשרי התחילה מוצאי שביעית שהוא שנה ראשונה מששת שני השמיטה, וכתב עוד' שגם אם תחשוב מבריאת עולם ותשליכם שבעה שבעה יעלה לך חשבון שוה למני שתמנה מקע"א שנה קודם מאלף רביעי לדעת הרמב"ם ע"כ דברי הרב בעל כפתור ופרח ועל זה החשבון שסמכו כל ישראל שנה זו שהיא השמ"ח ליצירה הוא שנת השמיטה כיצד כשתמנה אל"ף שמ"ח ועוד קע"א מהאלף הרביעי ס"ה אלף ותקי"ט וכשתשליכם ז' ז' ומכל מאה ישארו בידך ב' א"כ מהת"ק ישארו בידך עשרה ומהאלף ישארו בידך עשרים הרי ל' ועם הי"ט הם תשע וארבעים שהיא שמיטה וכן אם תמנה מבריאת עולם מהחמשת אלפים כשתשליכם שבעה שבעה ישארו בידך מכל אלף עשרים הרי מאה ושלש מאות מהפרט הרי ארבע מאות מהארבע מאות ישארו בידן שמונה ושמונה וארבעים מהפרט הרי חמשים ושש תשליכם שבעה שבעה תמצא שהיא שנת השמיטה: ולשון רמב"ם על חשבונו הנזכר כפי חש חשבון זה אנו מונין לענין מעשרות ושביעית והשמטת כספים

קדושת שנת השמיטה

בזמן הזה דאורייתא לדעת כל חכמי ישראל שהזכרנו למעלה בראש ההקדמה דסברי דקדושה שניה שקדש עזרא קדשה עד עולם לכל המצות התלויות בארץ ישראל ולדעת החולקים ואומרים שלא קדשה לעתיד לבא אלא כשחרב המקדש בטילה לדבריהם אין קדושת שמיטה נוהגת בזמן הזה אלא מדרבנן וכשם שנוהגת קדושת שמיטה בקרקע ישראל כך נוהגת בקרקע של נכרי למאן דאמר אין קנין לנכרי בא״י להפקיע מן המצות התלויות בה קדושתה מדאורייתא וכבר ביאר הרמב"ם בתשובת שאלה שהעתקנו לשונה למעלה שאפי' מאן דאמר יש קנין מודה הוא דמדרבנן