ספר חרדים קסא

הרשות הזה בהלכות חלה שהרי כתב שם דחלה נמי נקרא תרומה ודין א' שהיה חלוק ביניהם כתבו ופירוש טעמו ומינה אתה למד דבכל שאר הדברים דינן שוה וכיוצא בלשון הזה כתב הרב בהלכות תפלה פ' ג' בדין תפלת ערבית וז"ל המתפלל תפלה קודם זמנה לא יצא ידי חובתו וכו' ויש לו להתפלל תפלת ערבית של לילי שבת בערב שבת קודם שתשקע החמה לפי שתפלת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה ע"כ וכן דקדק שם הרב בעל מגדל עוז שלכך כתב רמב"ם לשון ויש. לומר שדוקא על צד הדחק הוא שמותר לעשות כן וכן המנהג בא״י ופעם א' קרוב לפסח ראינו קצת בני אדם מונין המצות לאחר אפיה כדי להפריש א' מארבעים ושמונה אמרנו להם הרי כל השנה מפרישין כל שהוא מאי שנא השתא ולא השיבו כי לא ידעו ולא יבינו והלכתי אני וחברי החכם הנעלה מעיין המתגבר ה' אליהו ששון ז״ל ושאלנו את פי א' מגדולי הדור הרב רבי משה מטראנ"י ז"ל כדת מה לעשות בהפרשת חלה ואם יש איזה טעם לחלק בחלת הפסח לחלת שאר ימות השנה ואמר לנו שהרב הגדול רבי יעקב בי רב שהיה רבן של כל חכמי צפת הורה הלכה למעשה כל שהוא לכתחילה ואין חלוק בין פסח לכל ימות השנה, ותרומה (ביאר) רמב"ם בפ' ראשון דהלכות תרומות ובתשובת שאלה שלו שהבאתי שהורה הלכה למעשה דאע"פ שאין קנין לנכרי בארץ ישראל נהי דחייב לקרא שם לכל התרומות והמעשרות אינו חייב ליתן לכהן רק תרומה גדולה אבל תרומת מעשר מוכרה לכהן אם הוא שמן שידליק בנרו או אם הוא יין וחיטים דהכל לאיבוד לא נפקא מינה מידי אבל בלוקח מפירות שגדלו בקרקע ישראל חייב ליתן לכהן השתי תרומות והמעשר ראשון ללוי והמעשר עני לעניים בשנה שלישית וששית של שמיטה ומי שאינו בקי בטיב תרומות ומעשרות אסור להיות לו בהם עסק גם מי שאינו בקי בשנת שמיטה מתי היא כדי שידע אם צריך להפריש מע"ש או מעשר עני, פירות הנלרקים מע"ה נקראים דמאי והם