ספר חרדים קנא

מהלכות מעשר ומן הל' שכתב בכלכלה עד שיחפה הפירות למדנו דהא דקתני במתניתין בפ"ק דמעשר כלכלה משיחפה אין פירושו בכלכלת תאנים בלבד כסתם כלכלה המוזכרת בגמרא דהיינו של תאנים וכדמשמע פ"ח דנדרים אבל בכל פירות האילן מיירי וכן כתב גם בפירוש המשנה משיחפה פי' משיכסה כמו שדרך בני אדם האוספים את הפירות שמכסים אותם בעלי האילן ודומיהם עכ"ל וטעם הרב שפירש בכלכלה שכולל כל פירות האילן היינו משום דתנא דמתניתין בפ"ק דמעשרות דקתני אי זה היא עונת המעשרות בא ללמדנו גמר מלאכת כל הפירות דאילן ודאדמה ואיך נאמר ששונה גמר מלאכת התאנים בלבד ולא דשאר פרי אילן רק החרובין שפירש אחר כך גמר מלאכתן ועוד כי היכי דשנה גמר מלאכת התאנים לחים ויבישים דקתני בסיפא הגרוגרות משידוש דהיינו תאנים יבשים וברישא כלכלה משיחפה דהיינו תאנים לחים למה בענבים לא עשה כן אלא אמר בסיפא הצימוקין משיעמיד ערמה ובענבים לחים לא אמר אי זה היא גמר מלאכתן ועוד למה שנה שמן ויין ולא שנה זתים וענבים עצמן אע"כ בלשון כלכלה עד שיחפה ששנה התנא בו כלל כל פירות האילן זתים וענבים ותמרים ושאר כל פירות האילן שכולן דרכן ללקטן בכלכלה רק בחרובין שאין דרכן בכך שנה גמר מלאכתן בפני עצמו ופעמים שגם אחר גמר מלאכת הפירות מותר לאכול מהן עראי וזה לשון רמב"ם שם פירות שהגיעו לעונת המעשרות ונתלשו ועדיין לא נגמרה מלאכתן וכו' מותר לאכול מהם עראי עד שתגמר מלאכתן ומשתגמר מלאכתן אסור לאכול מהם עראי בד"א בגומר פירותיו למוכרם בשוק אבל אם היתה כונתו להוליכן לבית ה״ז מותר לאכול מהם עראי לאחר שנגמרה מלאכתן עד שיקבעו למעשר וא' מששה דברים קובע הפירות למעשר החצר והמקח והאש והמלח והתרומה והשבת וכולן אין קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתו כיצד פירות שדעתו להוליכם לבית אוכל מהם עראי עד שיכנסו לבית נכנסו לבית נקבעו למעשר