ספר חרדים טו

שברו ואכלו נלכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב דהאי איהו במגנא ואשתדלותא בלא כסף ואיהו אשתדלותא דקב"ה אלא אשתדלותא דאורייתא כל מאן דבעי זכי בה אשתדלותא דקב"ה למנדע ליה כל מאן דבעי זכי ביה בלא אגרא כלל. אבל אשתדלותא דקיימא כעובדא אסור לנטלא ליה למגנא ובריקניא בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקדשא אלא באגר שלים וכו' ורוחא קודשא לאו הכי אלא באגר שלים ובאשת דלות רב וסגי ובאתתקנותא הגרמיה ובאתדכותה דמשכניה וברעותא דלביה ונפשיה ולואי דיכיל למדוק ליה דישוי מדוריה עמיה עכ"ל

ובספר שושן סודות סימן קפ"ז כתוב וזה לשונו הדברים אשר ראוי ומחוייב לכל בעל תורה הרוצה לקיים את המצות ראוי שלא לסורו מנגד עיניו שבעה כללים האלה והם נגד ז' ספירות ואם אינן כסדרן ואלה הם

הכלל הראשון שלא יעשה המצוה בקלות ראש ובבזוי כדגרסינן בפ' כסוי הדם תנו רבנן ושפך את דמו וכסהו בעפר במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהיה המצות בזויות עליו והטעם כי המצות רומזות בהקף העליון במקום טהור ונקי הגוף האילן ולכן ראוי היות קיומם בנקיות ובכבוד שיהיו דומים לנדמה: הכלל השני שלא יבזה האדם המצוה מצד איכת עשיית המצוה ממש כדגרסינן בפרק לולב הגזול לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה דרך כבוד אבל דרך בזיון לא והטעם כאשר פירשנו כי הידים אשר לוקח בהן לולב הם רומזים לעשר ספירות ולכן לא יהיה דבר חוצץ במחיצתו בינם ובין הלולב הרומז עם מיניו להקף אלא דבר של כבוד הדומה לנדמה: הכלל השלישי שלא ישתמש לצרכו בגוף המצות כדנרסינן בפ' במה מדליקין אמר רב יהודה אמר רב אסור לרצות מעות כנגד נר חנוכה והטעם כי המצות רומזות במקום הקדש לכן לא ישתמש בשרביט המלך אלא לצורך מצוה אחרת כרקי"ל דמדליקין מנר אל נר וכו'

הכלל הרביעי המבזה את המצות מצד כבוד גופו כאלו כבודו אצלו מכובד יותר מהמצות כדגרסינן בסוף כריתות ארבע צווחות צווחה העזרה ראשונה הוציאו בני עלי חפני ופנחס שטמאו את ההיכל צווחה שניה שאו שערים ראשיכם ויכנס ישמעאל בן סיאבי וגו' שלישי פתתחו