ספר חרדים יד

יזהר בכבוד המצוה דכתיב גבי מצות כיסוי הדם ושפך וכסה במה ששפך במה דהיינו ביד ולא ברגל שלא תהא המצוה בזויה עליו וזה בנין אב לכל המצות ובמדרש תנחומא פ' ויגש אמר רשב"י אמר הקב"ה הוי מכבדין את המצות שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו אם כבדת אותם כאלו אותי כבדת ואם בזית אותם כאלו אותי בזית. התנאי הי"ב שלא יחמיץ המצוה אלא בהגיעה לידו ימהר לעשותה ולא יאמר מחר אעשנה דכתיב גבי שמירת חמץ ושמרתם את המצות בחיר"ק המ"ם ובחול״ם הוא"ו ובמדבר סיני רבה בפרשת מטות נקום נקמת בני ישראל אחר תאסף אפילו הכי נזדרז ומהר ויהושע שנתעצל נתקצרו שנותיו עשר שנים שהיה לו לחיות מאה ועשרים שנאמר כאשר הייתי עם משה אהיה עמך ולא חי אלא מאה ועשר: התנאי הי״נ שיהא ממתין ומשתוקק מתי תבא המצוה לידו לקיימה דכתיב ולמדתם אותם ושמרתם לשון המתנה כמו ואביו שמר את הדבר: התנאי הי"ד הידור מצוה שנאמר זה אלי ואנוהו ודרשו ז"ל התנאה לפניו במצות אתרוג נאה סוכה נאה טלית נאה וכן כל המצות ואמרו הידור מצות עד שליש במצות: התנאי הט"ז ריזות גדול במצוה כל דבר שמצותו ביום יקדים בבקר לעשותו וילפי מאברהם דכתיב וישכם אברהם בבקר מכאן שהזריזים מקדימין למצות וכן כל דבר שמצותו בלילה יקדים בתחלת הלילה ובמסכת נזיר אמר רבי בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחא לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשכר לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה זכתה וקדמתה ארבעה דורות למלכות: התנאי הי"ו ש שישתדל אדם לעשות המצוה בחבורה ולא ביחיד שעל מצות ולימוד התורה נאמר חרב אל הבדים ונואלו ופירשו ז"ל חרב על רשעי ישראל של ת״ח שעוסקים בתורה בד בבד ולא עוד שמתטפשים שנאמר ונואלו וכן בכל המצות יש שכר יותר בהיות המצות נעשית על ידי רבים כדקאסר במסכת יומא במצות קרבן פסח שחט השוחט וקבל הכהן נתנו לחבירו חבירו לחבירו כדי שיתעסקו בה רבים במצות עד שיגיע הדם לכהן הקרוב אצל הכהן הקרוב למזבח ושפכ' שפיכה א' כנגר היסוד: התנאי הי"ז שלא עשה המצוה בחנם אלא יקנה אותה בשכר שלם ולא יקפיד כלל כדי להעביר רוח הטומאה כדאיתא בזוהר בפר' תרומה ז"ל שם ויקחו לי מאן דבעי לאשתדלא במצות ולאשתדלא ביה בקב"ה אצטריך דלא ישתדל ביה בריקניא במגנא אלא איצטריך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה והא איקימנא מלה דא בכמה אתרי יאות למיסב בר נש הוא אשתדלותא דקביה כמד״א איש כמתנת ידו וגו' ואי תימא הא כתיב לכו