ספר חרדים קמו

שבשל בה נכרי נבילה אע"פ שהדיחוה מיד כל כ"ד שעות אסור לבשל בה מדאורייתא ואחר כ"ד שעות מדרבנן דלא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא כדכתב רמב"ם פ״ז דמאכלות אסורות: (י) וסתם יין או כל יין שנגע בו נכרי או ישמעאל או מכל גויי הארצות: (יא) אסרו לאכול מסעודה שאינה מספקת לבעלים אע"פ שהזמינוהו מפני הבושה: (יב יג) סוטה פ' אלו הנאמרין אמר ריב"ל כל הנהנה מצר עין עובר בלאו שנא' אל תלחם את לחם רע עין היינו צר עין וכילי אע״פ שעשיר הוא רב נחמן בר יצחק א' בשני לאוין שנא' אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו: (יד) אסור לקבוע סעודה בע"ש מפני כבוד השבת: (טו) ובשבת בשעה שהחכמים דורשין שהרי הכל חייבין ללכת לשמוע ושתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודה בע"ש ואחת בשבת בעת הדרשה ושתיהן נעקרו כדאיתא במסכת שבת ובמסכת גטין: (טז) מי שהוא אבל אסור לאכול סעודה ראשונה משלו ולרמב"ם וקצת מפרשים גם כל סעודות יום ראשון אסור

פרק ה' מל"ת מד"ק ומד"ס התלויות בידים

א אסור לאדם שיעשה מלאכה לאחר שעלה עמוד השחר עד שיתפלל תפלת שחרית רמב"ם פ' ששי מהלכות תפלה: (ב) אסור לעשות מלאכה בערבי שבתות ובערבי י"ט מן המנחה ולמעלה פרש"י מנחה קטנה והיא בט' שעות ומחצה וגוערין בעושה ומבטלין אותו בעל כרחו ובע"פ מחצות יום אסור לפי שהיא זמן שחיטת הפסח כשהיה בה"מ קיים ובזה החמירו יותר מערבי שבתות וימים טובים להכותו או לנדותו אם לא ישמע, רמב"ם סוף הלכות י"ט: (ג) האבל יום ראשון אסור להניח תפילין: (ד) וכל שלשה ימים אסור בעשיית מלאכה אפי' עני המתפרנס מן הצדקה מכאן ואילך אם היה עני עושה בצנעה תוך ביתו וחמור מחול המועד דאפי' דבר האבד אסור לו לעשות אלא ע"י אחרים רמב"ם פ"ד וה'